עיריית אשדוד
בתחילת 1999 היה מספר תושבי אשדוד, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-156,000 נפש - גידול של כ-72,000 למן שנת 1990. מאז 1990 נקלטו באשדוד, לפי נתוני עיריית אשדוד (להלן - העירייה) כ-47,000 עולים, שהם כ30%- מתושבי העיר. מנתוני דוח העוני שפרסם המוסד לביטוח לאומי בדצמבר 2000 עולה, כי אשדוד מדורגת במקום השלישי בין הערים העניות בישראל במגזר היהודי.
בשנת הלימודים התשס"א לומדים באשדוד על פי נתוני העירייה 38,306 תלמידים, מהם 14,501 בני 12-18. באשדוד שמונה בתי ספר על-יסודיים-מקיפים שש-שנתיים, שבכל אחד מהם כ-1,500 תלמידים. כמו כן פועלים בעיר בתי ספר מקצועיים אחדים ואולפנה לבנות. חלק מן התלמידים לומדים במוסדות של זרם החינוך העצמאי ובבתי ספר אקסטרניים בעיר וכן בפנימיות מחוץ לעיר.
טיפול העירייה בבני נוער הנמצאים בסכנת נשירה או ניתוק נעשה בידי מגוון רחב של גופים, ובהם משרדי העבודה והרווחה, החינוך והבריאות, העירייה, תאגידים עירוניים וארגוני מתנדבים. הגופים העיקריים בעירייה המטפלים בבני נוער אלה הם מינהל החינוך ומינהל הרווחה. בקרב בני הנוער פועלות גם הרשות העירונית למלחמה בסמים והחברה העירונית לתרבות, ספורט ומרכזים קהילתיים בע"מ (להלן - החברה למתנ"סים).
על פי דוח על "מאפייני בני הנוער המטופלים בשירותים שונים באשדוד", שהוגש לעירייה במאי 1998 (להלן - דוח ברוקדייל), טיפלו בשנים 1997-1998 הגופים על פי דוח על "מאפייני בני הנוער המטופלים בשירותים שונים באשדוד", שהוגש לעירייה במאי 1998 (להלן - דוח ברוקדייל), טיפלו בשנים 1997-1998 הגופים השונים בכ-800 בני נוער בני 12-18, שהיו כ-4% עד 5% מכלל בני הנוער בעיר. בדוח נאמר, כי ל- 67% מבני הנוער שטופלו היו בעיות בהתנהגות או בתפקוד, ובין היתר התנהגות אלימה (26%), עבריינות (19%), שימוש בסמים או באלכוהול (19%) ושוטטות (19%). כמו כן ל-64% מבני הנוער שטופלו היו בעיות בבית הספר, בעיקר על רקע נשירה מבית הספר (39%), התנהגות בלתי הולמת או אי-תפקוד בבית הספר (35%), בעיות בטיפול של הוריהם בהם (42%) ובעיות משפחתיות וסביבתיות (17%). לחלק ניכר מבני הנוער (63%) בעיות ביותר מתחום אחד. בדוח צוין, כי שיעור העולים בקרב בני הנוער המטופלים בשירותים גדול יחסית לשיעורם באוכלוסייה.
עוד צוין בדוח, כי מ-800 בני הנוער המטופלים בשירותים השונים, כרבע אינם נמצאים במסגרת לימודית, וכי יש בעיר כ-500 בני נוער נוספים שאינם לומדים, אך מסיבות שונות אינם מטופלים בידי שום גוף.
על פי נתונים שקיבל משרד מבקר המדינה מהמשטרה, בשנים 1998-2000 נפתחו באשדוד כ-350 תיקים פליליים לבני נוער, בעיקר על עבירות של תקיפה, חבלה ואיומים.
מניעת נשירה והבטחת ביקור סדיר של תלמידים
תקנים
על פי אמות מידה שקבע משרד החינוך, בהתחשב בשיעור הנשירה ממערכת החינוך, בשיעור תלמידי החוץ הלומדים ביישוב, בשיעור התלמידים העולים וברמה החברתית-כלכלית של אוכלוסיית היישוב - מספר התקנים הראוי בעירייה הוא כ-15 קציני ביקור סדיר (קב"סים). בפועל אושרו לעירייה חמישה תקנים בלבד, וכולם אוישו.
מאוגוסט 2000 מעסיקה העירייה מתקציבה מנהלת ליחידה לביקור סדיר, במטרה לשפר את עבודת הקב"סים, בעיקר בתחומי המעקב והדיווח. היא משמשת גם מנהלת היחידה לקידום נוער.
בחינוך העל-יסודי מטפלים שלושה קב"סים, שאחד מהם ממוצא אתיופי והוא מטפל גם בנוער ממוצא אתיופי. נמצא, כי איש מן הקב"סים המטפלים בבני נוער בחינוך העל-יסודי אינו דובר רוסית, אף על פי שחלק גדול מבני הנוער המטופלים הם עולים מארצות חבר העמים.
בתשובתה מינואר 2001, הודיעה העירייה למשרד מבקר המדינה, כי משרד החינוך הוא הקובע את תקני כוח האדם של הקב"סים, אך התקנים אינם מתאימים לגודל האוכלוסייה בעיר.
איתור הנושרים והמעקב אחריהם
- לעירייה אין נתונים מדויקים על היקף הנשירה מבתי הספר בעיר. ראש מינהל החינוך ציין, בישיבת מועצת העירייה באוקטובר 2000, כי מספר הנושרים באותו מועד מגיע, להערכתו, לכ-600.
- רשימות התלמידים חייבי הרישום בגיל חוק לימוד חובה שלא נרשמו לבתי הספר, שהקב"סים מקבלים, ממשרד החינוך ומהעירייה, אינן מלאות. קשה לאתר תלמידים עולים שהגיעו לעיר, וכןתלמידים שהעתיקו את מגוריהם לאשדוד מעיר אחרת, והוריהם לא מילאו את חובת הרישום על פי חוק לימוד חובה. הרשימות גם אינן כוללות פרטים מלאים, כגון שם האם, עיסוק ההורים ומקום עבודתם, מספר טלפון וכתובת מדויקת, והדבר מקשה את איתור התלמיד.
- הקב"סים ממעטים ליזום איתור של תלמידים המשוטטים בשעות הלימודים, למרות חובתם לסייר בסביבת בתי הספר ובכל מקום אחר שתלמידים עלולים לשוטט בו בשעות הלימודים. אמנם בעיר פועלת ניידת ביקור סדיר בשיתוף עם המשטרה, שנועדה למטרה זו, אך פעילותה אינה סדירה.
מרבית התלמידים מופנים לטיפול הקב"סים בידי בתי הספר, ומיעוטם מופנים בידי עובדים סוציאליים, קציני מבחן וקרובי משפחה או שהם פונים בעצמם. הקב"סים גם מקיימים ביקורים קבועים בבתי הספר ומקבלים מיועצות בתי הספר דיווחים על תלמידים שאינם מבקרים בהם באופן סדיר. - הקב"סים מוסרים למשרד החינוך דיווח ממוחשב על שמות התלמידים שבטיפולם ועל השמתם במוסדות חינוכיים. נוסף על כך, יש ביחידה לביקור סדיר תיק אישי לכל תלמיד שבטיפולה. בבדיקה של כ-50 תיקים הועלה, כי ניהול התיקים ביחידה לביקור סדיר לקוי: בחלק מהתיקים לא נרשמו כל הפרטים והנתונים הדרושים על בני הנוער; התיקים אינם מתויקים בצורה שיטתית, והדבר מקשה על איתורם; אין רצף בטיפול, ויש שנפתחו לנער אחד כמה תיקים בזמנים שונים. גם כשנער עובר לבית ספר שבאחריות קב"ס אחר - נפתח לו תיק חדש; בחלק מהתיקים לא נאמר אם הנער לומד והיכן, אף שהמידע על כך היה בידי הקב"סים.
- בחוזר מנכ"ל משרד החינוך מהתשנ"ה בדבר מניעת נשירה (להלן - חוזר המנכ"ל) נקבע, כי לאחר שתלמיד שנשר חזר ללמוד, יבדוק הקב"ס פעם בחודש את סדירות ביקוריו בבית הספר. בשום תיק מ-50 התיקים שנסקרו לא נמצא רישום על מעקב כזה.
להלן דוגמה להעדר מעקב של קב"ס אחר ביקור סדיר של נערה:
הנערה בת 16, בת להורים גרושים, ואינה לומדת זה שנתיים. כבר בגיל 13, בשנת 1998, לא ביקרה באופן סדיר בבית הספר, ובית ספרה הפנה אותה לטיפול הקב"ס ולטיפול מחלקת מיר"ן שבמינהל הרווחה. בגיל 14 הפנתה אותה יועצת בית הספר המקיף לבית ספר מקצועי. הנערה לא השתלבה בבית הספר ולא היתה במסגרת לימודית - אך הקב"ס לא קיים מעקב אחריה. רק באוקטובר 1999, לאחר שהעובדת הסוציאלית שטיפלה בנערה דיווחה שהיא אינה לומדת, חודש טיפולו של הקב"ס בה. מינואר 2000 ועד סיום הביקורת בסוף 2000 לא היה מעקב אחריה. מעיון בתיק המנוהל במיר"ן עולה, כי הנערה היתה מעורבת בפלילים. בעקבות כך הוצא במאי 2000 צו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן - חוק הנוער), והנערה נשלחה למעון סגור של רשות חסות הנוער שבמשרד העבודה והרווחה (להלן - חסות הנוער).
המשך קריאה בקובץ המצורף