לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
מרחב התפר; מעברים

תקציר

​רקע כללי

במרץ 2002 החליטה  ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן - הקבינט הביטחוני) לאשר את תוכנית "עוטף ירושלים". התוכנית נועדה לקיים בגזרת עוטף ירושלים פעילות למניעת טרור ולסכל הסתננות של שוהים בלתי חוקיים (להלן - שב"חים) לישראל. התוכנית כללה הקמת מכשול פיזי (להלן - המכשול) והתקנת אמצעים טכנולוגיים לתצפית ולזיהוי בגזרת עוטף ירושלים, קיום פעילות ביטחון שוטפת לאורך המכשול, ובניית מעברים לשם פיקוח על מעבר הולכי רגל, מעבר כלי רכב ומעבר סחורות. אורכו של תוואי המכשול בגזרת עוטף ירושלים הוא 145 ק"מ, והוא מקיף את היישובים גבעת זאב, גבעון החדשה ובית חורון מצפון-מערב; את השכונות נווה יעקב ופסגת זאב ממזרח; ואת יישובי גוש עציון ובית"ר עילית מדרום. 

תוואי המכשול שאושר בגזרת עוטף ירושלים אינו חופף במלואו לתחום השיפוט של ירושלים, שכן חלק ממנו עובר באזור יהודה ושומרון (להלן - איו"ש). יצוין כי ממזרח למכשול נותרו שכונות המצויות בתחום השיפוט של ירושלים. אחת הסוגיות המרכזיות והחשובות ביותר בתוכנית מרחב התפר  בכלל ובתוכנית עוטף ירושלים בפרט היא שמירת מרקם החיים הסביר של האוכלוסייה משני צידי המכשול בד בבד עם הקפדה על הביטחון.

החלטת הקבינט הביטחוני ב/43 מ-14.12.05 (להלן - החלטה ב/43) מסדירה את חלוקת האחריות בין הגופים השונים בנוגע לאבטחת המעברים ולהנחיה מקצועית ואת תפקידי הגופים הללו בכל הקשור לאבטחת המעברים ותפעולם. המטה ללוחמה בטרור (להלן - האגף ללוט"ר ) נקבע בהחלטה זו כגורם מסדיר לעניין אבטחת המעברים ותפעולם, האחראי לשפר את התיאום בין הגורמים השונים הפועלים בתחום אבטחת המעברים ותפעולם מתוך ראייה לאומית.

ב-2009 פרסם מבקר המדינה דוח בנושא המכשול והמעברים בעוטף ירושלים, שבו הועלו ליקויים הנוגעים להקמת המכשול והפעלתו וכן לפעילות המעברים בגזרה (להלן - הדוח מ-2009) . ב-2011 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא פעילות המעברים בין ישראל ובין אזור יהודה והשומרון  ובכלל זה מעברי עוטף ירושלים (להלן - הדוח מ-2011). ב-2017 פרסם משרד מבקר המדינה דוח מעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים שהועלו בביקורת מ-2011  (להלן - הביקורת הקודמת או הדוח מ-2017), ובו נמצא כי חלק מהליקויים לא תוקנו כלל, וחלקם לא תוקנו במלואם. נוכח חשיבות המכשול כנדבך מרכזי בהגנה על ירושלים מחד גיסא, והצורך בשמירה על מרקם החיים הסביר של האוכלוסייה משני צידי המכשול מאידך גיסא, שב ועשה מבקר המדינה ביקורת בנושא זה.