פעולות ביקורת
במטה השירות להבטחת הכנסה שבמשרד הראשי ובסניפי המוסד נבדקו הנושאים האלה: הזמן שנדרש לאישור הזכאות לגמלה והסיבות לעיכובים באישורה; הגשת תביעות תקופתיות; קביעת השכר המשמש בסיס לחישוב הגמלה של עובדים ששכרם נמוך; קבלת מידע בשירות להבטחת הכנסה על גמלאות אחרות שתובעים מקבלים ועל השכר שהם מצהירים עליו לצורך קביעת זכאותם לגמלאות אחרות; ובדיקת זכאותם לגמלה של תלמידים במוסדות תורניים.
באגף כוח אדם במשרד הראשי נבדקו פעולות האגף למיצוי זכאותם של גמלאי המוסד ל"תוספת בוררות".
עוד נבדקו באגף כוח אדם תקינות המינויים של מנהל אגף לוגיסטיקה במוסד ושל מנהל מדור גבייה בסניף אשקלון (ראה הפרק "מינויים פוליטיים ובלתי תקינים").
ריכוז ממצאים
חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, נועד להבטיח הכנסת מינימום לאוכלוסייה שאינה מסוגלת לקיים את עצמה בשל מצוקה זמנית או מתמשכת, ואשר תכניות הביטוח הסוציאלי האחרות אינן מספקות את צרכיה. החוק מבטיח הכנסת מינימום גם למי שיש להם הכנסות, אם הכנסות אלה קטנות מן הסכום שנקבע בחוק. הזכאות לגמלה להבטחת הכנסה מותנית, בין היתר, במיצוי האפשרויות להשתלב בעבודה, בהכשרה מקצועית ובשיקום.
בשנת 1996 שילם המוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד), במימון אוצר המדינה, בממוצע לחודש, גמלאות הבטחת הכנסה לכ-81,000 משפחות, כ-40% מהן משפחות של עולים חדשים, בסכום כולל של 1.3 מיליארד ש"ח.
שיעור הגמלה להבטחת הכנסה מחושב יחסית לשכר הממוצע במשק ובהתאם להרכב המשפחה של הזכאי ולהכנסותיו. הגמלה משולמת בשני שיעורים: שיעור רגיל ושיעור מוגדל (ראה הערת שוליים (3) להלן). בנובמבר 1997 היה סכום הגמלה המרבית בשיעור הרגיל בין 1,084 ש"ח ליחיד בלא ילדים לבין 2,276 ש"ח לבני זוג שיש להם שני ילדים ויותר, וסכום הגמלה המרבית בשיעור המוגדל היה בין 1,355 ש"ח ליחיד בלא ילדים לבין 2,682 ש"ח להורה יחיד שיש לו שני ילדים ויותר.
הזכאות של מקצת תובעי הגמלה (כ-5% מבין 13,929 שנדגמו) אושרה שלושה חודשים ויותר לאחר שהגישו את תביעתם. על פי חוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), התשמ"ד-1984, היה על המוסד לפצותם. אולם המוסד לא שילם להם פיצוי על העיכוב בתשלום הגמלה, גם כאשר העיכוב נגרם מטעמים הנעוצים בו.
על פי הוראות המוסד, יש לבדוק את זכאותו של מקבל גמלה פעם בשנה לפחות. המוסד לא בדק מחדש את זכאותם של חלק ממקבלי הגמלה שלא הגישו לו תביעות תקופתיות במשך שנתיים עד שש שנים, והוסיף לשלם להם את הגמלה. בבדיקה מדגמית נמצא, שכמה מהם לא היו זכאים לגמלה בחלק מפרק הזמן שבו לא נבדקה זכאותם.
עובדים, שקיבלו גמלה להבטחת הכנסה בשל שכרם הנמוך, קיבלו גמלה שלא הגיעה להם, או גמלה גדולה או קטנה מן המגיע להם, בדרך כלל משום שהמוסד לא עדכן את רישומיו בהתאם לשינויים בשכרם של התובעים.
למוסד אין מידע שיטתי כאשר תובעי גמלה בשל שכר נמוך מועסקים בחברות שבבעלותם או אצל קרובי משפחתם, ולכן אין לו הכלים לבדוק את יכולתם הכלכלית לאשורה.
סכום הגמלה לנפגעי עבודה שהמוסד שילם לחלק מהתובעים לא נוכה מהגמלה להבטחת הכנסה שקיבלו בתקופת הזכאות, כולה או חלקה. מכאן שתובעים אלה קיבלו גמלאות הבטחת הכנסה שלא הגיעו להם, או גמלאות גדולות מהמגיע להם.
המוסד רואה בתגמולי מילואים המשולמים באמצעות המעביד הכנסה מעבודה, ששיעור מסוים ממנה אין לנכות מהגמלה להבטחת הכנסה, ולא הכנסה מקצבה, המנוכה במלואה מהגמלה. כתוצאה מכך, גמלה להבטחת הכנסה של תובע, שמשולמים לו תגמולי מילואים באמצעות מעבידו, גדולה מגמלה של תובע בעל נתונים זהים שהמוסד משלם לו תגמולי מילואים באותו סכום עצמו.
לחלק מהתובעים לא שילמו מעבידים שכר מינימום, דמי הבראה ואת מלוא תגמולי המילואים שהגיעו להם ואשר מעבידיהם קיבלו מן המוסד. כתוצאה מכך, שילם המוסד לתובעים גמלה להבטחת הכנסה העולה על הגמלה שהיה עליו לשלם אילו שילמו המעבידים לתובעים אלו את התשלומים האמורים, שכאמור הגיעו להם.
המוסד לא הגיע עם המשרד לענייני דתות להסדר שיאפשר לו להשוות באופן סדיר ושוטף את רשימת מקבלי גמלה להבטחת הכנסה עם רשימת התלמידים הרשומים במשרד. כתוצאה מכך, קיימת אפשרות שמקצת התלמידים הרשומים במשרד מקבלים גמלה להבטחת הכנסה שעל פי החוק הם אינם זכאים לה.
המשרד לענייני דתות מסר למוסד מידע על תקופות לימודים של מקבלי גמלה שהיה שונה מהרשום בקובץ תלמידים של המשרד. קיימת אפוא האפשרות שהמוסד שילם למקצת התלמידים גמלה שלא היו זכאים לה.
הנתונים המלאים מובאים בקובץ המצורף מעלה