רקע כללי
קטינים עלולים להיות קרבנות של ניצול והתעללות, ובכלל זה התעללות פיזית, התעללות מינית והתעללות נפשית. בישראל נפגעים מדי שנה בשנה אלפי קטינים מתקיפות מיניות וממעשי אלימות . יש סבירות גבוהה שנתונים אלו אינם משקפים את מלוא התופעה, שכן מקרים רבים אינם מדווחים ככל הנראה לרשויות המדינה.
לאחר שזוהתה פגיעה בקטין והופסקה, יידרש לקטין סיוע על פי צרכיו. סיוע זה כולל טיפול בטווח הקצר - אבחון, טיפול רפואי ונפשי, פגישות עם עובד סוציאלי (להלן - עו"ס) ופגישות עם חוקר ילדים של משרד הרווחה או חוקר נוער מהמשטרה לבירור המקרה ולפתיחת חקירה נגד הפוגע; וטיפול רגשי בטווח הארוך, שמטרתו לסייע לקטין להתמודד עם השפעות הפגיעה, להקטין את נזקיה ולאפשר לו לחזור לשגרת חייו ככל שניתן.
בשנת 2006 פורסם דוח של הוועדה הציבורית לבדיקת מצבם של ילדים ובני נוער בסיכון ובמצוקה, בראשות פרופ' הלל שמיד (להלן - דוח שמיד ). בדוח צוין בין היתר כי ילדים רבים כאלה אינם מטופלים הלכה למעשה, וכי ההיקף והמגוון של השירותים הניתנים להם קטן ואינו מתאים לצרכים המיוחדים של כל ילד. עוד עלתה מדוח שמיד תמונת מצב קשה ביותר של היעדר טיפול נפשי הולם וארוך טווח לרבים מהילדים שנפלו קרבן לעברות מין, מכיוון ששום גורם ממלכתי לא קיבל עליו אחריות של ממש לתחום זה.
בעקבות דוח שמיד הורחב מגוון השירותים הניתנים לילדים ולבני נוער בסיכון . כמו כן חלה בשנים האחרונות התקדמות בטיפול בקטינים נפגעים, ובעיקר בטיפול בקטינים נפגעי תקיפה מינית: נחקק חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות, התשס"ח-2008 (להלן - חוק הסיוע), שמכוחו החל משרד הרווחה והשירותים החברתיים (להלן - משרד הרווחה או המשרד) להקים מרכזי הגנה המעניקים סיוע ראשוני לקטינים שנפגעו מעברות מין או מאלימות (להלן - מרכזי הגנה); נוסף על כך החלה המדינה לממן טיפול ארוך טווח ייעודי לקטינים נפגעי תקיפה מינית באמצעות מרכזים מקצועיים חוץ-ממשלתיים (להלן - מרכזי טיפול), על מנת להבטיח רצף טיפולי לקטינים אלה.
פעולות הביקורת
בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בטיפול המדינה בקטינים שנפגעו מתקיפה מינית או מאלימות. הבדיקה התמקדה בשירותי הסיוע והטיפול שהוקמו בשנים האחרונות, וכן נבדקו היבטים הנוגעים להכשרות אנשי מקצוע לאיתור קטינים שנפגעו. הבדיקה נעשתה בעיקר במשרד הרווחה וכן במשרד הבריאות, במשרד החינוך, במשטרת ישראל, במשרד הכלכלה ובכמה רשויות מקומיות. בירורים נעשו במועצה הלאומית לשלום הילד (להלן - המועצה לשלום הילד) ובארגונים אחרים המשתייכים למגזר השלישי.
הליקויים העיקריים
הקמת מרכזי ההגנה - אי עמידת משרד הרווחה בהוראות חוק הסיוע
לפי חוק הסיוע היה על משרד הרווחה להקים עד אפריל 2013 שמונה מרכזי הגנה. ואולם במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2014, הקים המשרד רק חמישה מרכזים, ואף זאת רק לאחר התערבות בג"ץ . משמעות הדבר היא שהפריסה הנדרשת של מרכזי ההגנה, המאפשרת לדעת המחוקק יישום מלא של החוק, עדיין אינה קיימת.
היעדר מודעות ציבורית ומוסדית לפעילות מרכזי ההגנה
היות שמרכזי ההגנה הם שירותים חדשים למדי, היה מתבקש שמשרד הרווחה והגופים האחרים הנוגעים בדבר, ובהם משטרת ישראל ומשרדי החינוך והבריאות, יפעלו להגברת המודעות בקרב אנשי המקצוע והציבור לקיומם של המרכזים, על מנת שמקרים המתאימים לטיפולם אכן יופנו אליהם. ואולם הביקורת העלתה כי משרד הרווחה פרסם באתר האינטרנט שלו רק שניים מבין חמשת מרכזי ההגנה. כמו כן הוא לא נקט פעולות להגברת המודעות לקיומו של מרכז ההגנה בירושלים בקרב האוכלוסייה הלא-יהודית בעיר, שרק שיעור מועט ממנה טופל בו . משטרת ישראל, משרד החינוך ומשרד הבריאות לא ציינו בנוהליהם הנוגעים לקטינים נפגעים את קיומם של המרכזים ואת האפשרות של הקטינים לקבל טיפול בהם.
ליקויים בהסדרת פעילות מרכזי ההגנה ובפיקוח עליהם
אף שמשרד הרווחה החל בגיבושן של הוראות מקצועיות הנוגעות למרכזי ההגנה עוד בשנת 2008, הוא טרם השלים את הכנתן, וממילא לא כלל אותן בתקנון לעבודה סוציאלית. בפועל כל מרכז הגנה קובע את אופן פעולתו בעצמו. נוסף על כך נמצא כי המשרד טרם קבע כללים לפיקוח על המרכזים, וכי הפיקוח הקיים אינו מובנה.
ליקויים בהסדרת פעילות מרכזי הטיפול לנפגעי תקיפה מינית
עד ינואר 2014 היה אמור משרד הרווחה להתקשר עם 12 מרכזי טיפול. ואולם נמצא כי המפעילים נבחרו רק במשך שנת 2014, וכי חתימת ההסכמים עמם הסתיימה רק בספטמבר שנה זו. עוד נמצא כי משרד הרווחה טרם השלים את גיבושו של נוהל סופי ומחייב לפיקוח על מרכזי הטיפול, אף שחלפו שנתיים מאז החל לגבש טיוטת נוהל כזה. בהיעדר כללים לפיקוח פועלים העו"סים המפקחים על המרכזים על פי שיקול דעתם.
אין במרכזים מענה פסיכיאטרי זמין, שיהיה ניתן להסתייע בו במקרים המתאימים.
מענה חסר לטיפול בקטינים נפגעי אלימות פיזית
נמצא כי לקטינים נפגעי עברות אלימות לא הוסדר מענה טיפולי מערכתי מותאם, זמין ופטור מתשלום, כפי שהוסדר לגבי קטינים נפגעי עברות מין. בפועל המענה הטיפולי לקטינים נפגעי אלימות תלוי בהיצע השירותים הקיים ברשות המקומית שבה מתגורר הקטין, בזמינותו וביכולת הכספית של משפחת הקטין. יודגש כי היעדרם של מענים מותאמים וזמינים לקטינים נפגעים, משמעו לעתים החרפת הנזק שכבר נגרם להם.
ליקויים בהכשרות לאיתור קטינים שנפגעו
לעובדי מערכות החינוך והבריאות ולמטפלים בילדים בגיל הרך יש תפקיד חשוב באיתור קטינים שנפגעו. הבדיקה העלתה שבשנים האחרונות נקטו משרדי החינוך, הבריאות והכלכלה פעולות להכשרת העובדים והמטפלים האמורים באיתור קטינים כאלה. ואולם נמצא כי המשרדים האמורים לא מיפו את הצרכים שנותרו בהכשרה כזאת, וכי חלקם לא קבעו יעדים כמותיים בעניין זה לשנים הבאות.
ההמלצות העיקריות
על משרד הרווחה להשלים ללא דיחוי נוסף את הקמתם של שמונת מרכזי ההגנה כמתחייב מן החקיקה בנדון, על מנת להנגיש את המרכזים לתושבים רבים ככל האפשר. כמו כן, על משרד הרווחה ועל הגופים האחרים הנוגעים בדבר - ובהם משטרת ישראל, משרד הבריאות ומשרד החינוך - לפעול להגברת המודעות לקיומם של מרכזי ההגנה ולעדכון נוהליהם בעניין זה. נוסף על כך, על משרד הרווחה להסדיר את תהליכי עבודת מרכזי ההגנה ואת הפיקוח עליהם וכן את הפיקוח על מרכזי הטיפול - כל זאת כדי להבטיח שיסופקו השירותים שמרכזים אלו מחויבים לספק. בכל הנוגע למרכזי הטיפול, על המשרד גם להבטיח ללא דיחוי שיהיה להם מענה פסיכיאטרי זמין.
על משרד הרווחה, בשיתוף משרד החינוך, משרד הבריאות והשלטון המקומי, לפעול להבטחת מענה טיפולי ארוך טווח זמין ומותאם גם לקטינים נפגעי אלימות, בדומה לטיפול הניתן לקטינים נפגעי תקיפה מינית.
אשר להכשרת עובדים במערכות החינוך והבריאות ובקרב המטפלים בילדים בגיל הרך לאיתור קטינים שנפגעו, על משרדי החינוך, הבריאות והכלכלה למפות את הצרכים בעניין זה בכלל מסגרותיהם, ועל פי תוצאות המיפוי לקבוע תכנית עבודה ובה יעדים כמותיים לביצוע לשנים הבאות - הן בנוגע להכשרת עובדים שטרם הוכשרו והן בנוגע לשימור הידע וריענונו בקרב עובדים שכבר הוכשרו.
סיכום
בישראל נפגעים מדי שנה בשנה אלפי ילדים ובני נוער מהתעללות מינית או פיזית, ולפגיעות אלה עלולה להיות השפעה ממושכת על היבטים שונים בחייהם של הנפגעים, עד כדי מניעת קיום אורח חיים תקין במשך שנים. בקרב אנשי המקצוע קיימת תמימות דעים כי טיפול מקיף וזמין יסייע לשיקומם של קטינים שנפגעו מהתעללויות כאלה. בעשור האחרון גברה המודעות לצורך בטיפול בקטינים, ולשם כך הוקמו מרכזי ההגנה ומרכזי הטיפול (לנפגעי תקיפה מינית), שהאחריות להם מופקדת בידי משרד הרווחה.
מדינה נמדדת בין השאר בטיפול בחלשים ובחסרי הישע שבה, ובכלל זה קטינים נפגעי תקיפה מינית או אלימות. הביקורת העלתה כי למרות ההתקדמות הניכרת שחלה בטיפול בקטינים כאלה, עדיין קיימים חסרים ניכרים. על הממשלה לפעול - באמצעות משרד הרווחה - להשלמת החסרים האמורים ולתיקון הליקויים שצוינו בדוח זה.