מעמדו המעורב של משרד הבריאות כמאסדר וכבעלים של בתי חולים ממשלתיים

לקריאת הקובץ הנגיש 

מערך האשפוז בישראל כולל 27 בתי חולים כלליים בבעלות משרד הבריאות, בבעלות שירותי בריאות כללית, בתי חולים ציבוריים-עצמאיים או פרטיים. משרד הבריאות משמש מאסדר (רגולטור) של מערכת הבריאות, לרבות אסדרה כלכלית, ובה בעת הוא גם בעליהם של 24 בתי חולים ממשלתיים (כלליים, גריאטריים ופסיכיאטריים). מכאן שהוא פועל בריבוי כובעים - כמאסדר, כמפעיל וכבעלים, ואף כמבטח בתחומי בריאות שונים. ועדות ציבוריות בחנו בעבר את סוגיית מעמדו המעורב וריבוי כובעיו של המשרד, והן קבעו כי יש לעובדה זו השפעות שליליות והמליצו על דרכים להפרדת תפקידיו.

באוגוסט 2015 ובאוגוסט 2016 התקבלו החלטות ממשלה על הקמת חטיבה במשרד הבריאות אשר תהיה אחראית למרכזים הרפואיים הממשלתיים, והוגדרו תחומי הפעילות והסמכויות של החטיבה וכלי הניהול שישמשו אותה. 

​בחודשים מרץ עד אוקטובר 2019 בדק משרד מבקר המדינה היבטים במעמדו המעורב של משרד הבריאות כמאסדר וכבעליהם של 24 בתי חולים ממשלתיים, מהם נבדקו 11 בתי חולים ממשלתיים כלליים. בין הסוגיות שנבדקו: ביטול ההחלטה על הקמת רשות למרכזים רפואיים ממשלתיים והקמת חטיבה למרכזים רפואיים ממשלתיים במשרד הבריאות; השפעת מעמדו המעורב של משרד הבריאות על היבטי כספים ותמחור במערכת הבריאות. 

דוח זה עוסק בריבוי הכובעים של משרד הבריאות כמאסדר של מערכת הבריאות וכבעליהם של 24 בתי החולים הממשלתיים. תמונת המצב העולה מן הדוח מדגישה את המתח המובנה שבו נמצא משרד הבריאות, גם לאחר הקמת חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים. לצורך מתן מענה לסוגיית המתח המובנה ראוי שמשרד הבריאות ינחה את החטיבה לנקוט פעולות לשם הגשמת ייעודה ליצור הפרדה בין תפקידיו בתחום האסדרה לבין תפקידיו בתחום הניהול של בתי החולים והפיקוח עליהם. הדבר יאפשר למשרד לקבל החלטות על בסיס שיקולים ענייניים ואובייקטיביים לטובת מערכת הבריאות כולה ולטובת הציבור כולו, לשפר את הרפואה הציבורית ולהצמיח התנהלות יעילה ומועילה של כלל בתי החולים.