רקע כללי
המועצה המקומית-תעשייתית נאות חובב (להלן - המועצה או נאות חובב) ממוקמת בצפון הנגב כ-12 ק"מ מדרום לבאר שבע. המועצה מספקת שירותים למפעלי תעשייה הפועלים בתחומה ואין בה תושבים. שטח השיפוט של המועצה משתרע על פני 25,000 דונמים וכ-8,000 דונמים כבר מצויים בשימוש ובהם 24 מפעלים ומתקנים פעילים . התקציב השוטף המבוקר של המועצה לשנת 2016 היה כ-70 מיליון ש"ח.
המועצה הוקמה בצו בשנת 1989. נכון למועד הביקורת המועצה פועלת במתחם בתוך אזור התעשייה, הכולל כמה מבנים יבילים (להלן - מתחם המועצה). בדצמבר 2010 ובדצמבר 2011 אישרה המועצה לראשונה תקציבים לתכנון ולהקמה של מבנה חדש שיכלול את כל יחידותיה וכן מרכז מבקרים , בהתאמה (להלן - מבנה המועצה ומרכז המבקרים או הפרויקט).
תחילת העבודה להקמת הפרויקט נקבעה לפברואר 2014 ותוכננה להסתיים בתוך כ-20 חודשים, דהיינו באוקטובר 2015. עבודות הבנייה החלו במהלך 2014 אך נכון לאוגוסט 2017, כשנה ועשרה חודשים לאחר המועד המתוכנן, טרם הושלמה הקמת הפרויקט. תקציב הפרויקט גדל יותר מפי שלושה מהתקציבים ההתחלתיים שאישרה המועצה. במאי וביוני 2017 ביקשה מהנדסת המועצה להפסיק את העבודות באתר, בשל חשש ליציבות המבנה.
פעולות הביקורת
בחודשים ספטמבר 2016 - מאי 2017 בדק משרד מבקר המדינה את פרויקט הקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים . בין היתר נבדקו הנושאים האלו: אישור הפרויקט ותקציבו, ניהול התקציב והפיקוח עליו וההתקשרויות עם הקבלנים והמתכננים והפיקוח עליהם. הבדיקה נעשתה במועצה ובדיקות השלמה נעשו בחברה שהמועצה התקשרה עמה לניהול הפרויקט ובמשרדי האדריכלית שתכננה את הפרויקט.
הליקויים העיקריים
אישור הפרויקט ותקציבו
הגדרת סמכויותיה של מועצה מקומית-תעשייתית בדין שונה מהגדרת סמכויותיהן של עיריות ומועצות מקומיות, ואינה כוללת הסמכה לבנות בניינים לתועלת הציבור. למרות זאת לא ביקשה המועצה חוות דעת משפטית בנוגע לשאלה אם הקמת מרכז המבקרים, המהווה חלק מרכזי בפרויקט, מצויה בגדר סמכויותיה ותפקידה ולא נתנה את דעתה על עניין זה.
המועצה לא דנה במכלול העלויות הכרוכות בהקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים בטרם אושרו התקציבים לתכנון ולהקמה של הפרויקט, ובכלל זה לא הציגה אומדן כללי לעלות הקמתו. המועצה אישרה את הוצאותיה בגין הפרויקט בתב"רים נפרדים, במועדים שונים במהלך קידום הפרויקט, ובהמשך אישרה להגדיל את התב"רים מסך כולל של כ-24.1 מיליון ש"ח (כולל מע"ם) לסך כולל של כ-82 מיליון ש"ח (כולל מע"ם). לרוב אישרה המועצה את הגדלת התקציבים מבלי שהיה בפניה פירוט של סכום התב"ר המקורי שהיא מבקשת להגדילו, ובחלק מהמקרים בלי שניתן הסבר מפורט מדוע נדרשת הגדלתם.
במועד שבו אישרה המועצה את התקציבים לתכנון מרכז המבקרים והקמתו, לא היה בידה מידע מה יהיה גובה השתתפות המפעלים בהקמת מרכז המבקרים, וממילא היא לא דנה בכך. המועצה גם לא בחנה את ההשלכות של מימון עלויות הפרויקט על תקציבה לפני שהחליטה לאשרו. זאת ועוד, גם בישיבותיה הנוספות של המועצה שבהן אישרה את הגדלת תקציב התכנון וההקמה של מרכז המבקרים, לא נדונו נושאים אלו.
התקשרויות עם יועצים לביצוע הפרויקט
במסגרת הפרויקט התקשרה המועצה עם יועצים בהליכי פטור ממכרז המתבססים על היות העבודות הנדרשות עבודות מקצועיות הדורשות ידע ומומחיות מיוחדים או עבודות אומנותיות. התקשרויות אלו, הנאמדות יחדיו במיליוני שקלים, נעשו מבלי שהמועצה בחנה לרוב אפשרות להתקשר בדרך של מכרז העדיפה על פני התקשרויות אחרות. רוב ההתקשרויות נעשו מבלי שהתקיים הליך תחרותי ושוויוני מלא, מבלי שנקבעו אמות מידה ברורות לבחירת היועצים ומבלי שהתקיים דיון בנושא טיב ההצעות שהתקבלו מבחינת מחיר ואיכות. לחלק מהיועצים אישרה המועצה הגדלה של שכר הטרחה מבלי להביא את הנושא לדיון בפני ועדת היועצים . למשל, המועצה התקשרה עם יועץ תוכן למרכז המבקרים תחילה בסכום של 95,000 ש"ח, אחר כך הרחיבה כמה פעמים את ההתקשרות עמו בפטור ממכרז, מבלי שבחנה הצעות נוספות וללא כל דיון נוסף בוועדת היועצים. בסופו של דבר עמד סכום ההתקשרות המצטבר על יותר מ-9 מיליון ש"ח.
המועצה התקשרה עם כמה גורמים לתיאום תכנון הפרויקט וחתמה עמם על הסכמי התקשרות היוצרים אי-בהירות בנוגע להתחייבויותיה וזכויותיה, ומבלי שהגדירה את חלוקת העבודה ביניהם; הדבר יכול שגרם לליקויים בהכנת מסמכי המכרזים לביצוע הפרויקט.
מכרז להקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים
בהליך המכרז לביצוע עבודות השלד והגמר בפרויקט (המכרז העיקרי) וכן בסיורי הקבלנים השתתפו 20 קבלנים אך הוגשו שתי הצעות בלבד. מעיון בשתי ההצעות עולה כי המציע שהגיש את ההצעה הזולה, ובסופו של דבר נבחר, חתם על הצעתו של המתחרה באופן המעלה חשש כי הוא נחשף לה לפני שנפתחה תיבת המכרזים. אף שוועדת המכרזים בחנה את שתי ההצעות, היא לא דנה בעניין ולא ביקשה לקבל חוות דעת משפטית על הסוגיה אם פגם מהותי זה משליך על תקינות המכרז, עד כדי פסילתו.
אף שהמועצה הסכימה לשלם לאדריכלית הפרויקט סכום הגבוה יותר מהצעותיהם של משרדי אדריכלים אחרים, מתוך כוונה לקבל תכנון אדריכלי ייחודי, התקשרה המועצה עם קבלן שגורמי המקצוע העלו ספקות בנוגע לניסיונו וליכולתו לבצע את העבודות המתוכננות (להלן - קבלן השלד).
הכנת מסמכי המכרז הייתה לקויה. במכרז לא נכללו שלוש עבודות עיקריות הנדרשות להקמת הפרויקט: עבודות איטום, בניית קירות פיתוח לתחימת המבנה ועבודות עפר וחפירה. לאחר ההתקשרות עם קבלן השלד חתמה המועצה על הסכם נוסף עמו לביצוע העבודות, שסכומן עמד על כ-3.76 מיליון ש"ח שהם כ-16% מעלות ההתקשרות הראשונה; הדבר פגע בכוח המיקוח של המועצה ובשוויון בין המציעים.
עקב ליקויים בעבודתו של קבלן השלד נדרש שינוי בשיטת חיפוי האבן בפרויקט, שעלותו עמדה על 1.3 מיליון ש"ח. המועצה הסבה עבודה זו לקבלן אחר תמורת סך של כ-1.8 מיליון ש"ח וחתמה עמו על הסכם התקשרות שתנאיו שונים מאלו המופיעים בהסכם ההתקשרות שחתמה עם קבלן השלד; הכול מבלי שפרסמה מכרז פומבי כדין עובר להתקשרותה עם הקבלן החדש. הסכם ההסבה נחתם כחודשיים לאחר שקבלן השלד הודיע למועצה כי ברצונו להפסיק את העבודה בפרויקט, וכבר כשהייתה באותה העת בעיצומן של ההכנות לפרסום מכרז חדש להמשך העבודות בפרויקט.
ליקויים בפיקוח ואכיפה הנוגעים לעבודת קבלן השלד
חברת ניהול הפרויקט עדכנה את המועצה, במועדים שונים, על ליקויי בטיחות רבים בפרויקט ועל כך שקבלן השלד ביצע יציקות בטון ללא אישור גורמי המקצוע. אולם במשך חודשים לא נקטה המועצה פעולות מספיקות כדי לאכוף את קיום תנאי הבטיחות באתר הבנייה ואת תנאי הסכם ההתקשרות עמו. יתרה מזאת, מהתכתבות בין ראש המועצה למנהל הפרויקט עולה כי ראש המועצה ביקש ממנו שלא לנקוט פעולות נדרשות למניעת ליקויי הבטיחות באתר הבנייה שהיו עלולים לסכן את בטיחותם של השוהים בו, ואף הורה להמשיך בעבודות.
אף שחוסר ניסיונו המקצועי של קבלן השלד, הנוגע לביצוע אלמנטים ייחודיים שנדרשו במבנה, הוצג בוועדת המכרזים, ולמרות התרעותיהם של מנהל הפרויקט ושל אדריכלית הפרויקט שהקבלן אינו מקיים את תנאי הסכם ההתקשרות עמו והוא מבצע אלמנטים אלו שלא על פי הנחיותיהם ובניגוד להוראות המפרט הטכני שצורף למכרז, לא נקטה המועצה צעדים יעילים לאכיפת הסכם ההתקשרות עמו, ואיפשרה לו לקבוע עובדות בשטח ולהשלים את בניית האלמנטים הייחודיים שלא על פי התכנון; הדבר גם ייקר את ההוצאות בגין הקמת הפרויקט. בהמשך, המועצה התחייבה לשלם כ-1.25 מיליון ש"ח לקבלן עבודות גמר לביצוע השינויים הנדרשים, כשבסופו של דבר לא בוצעו האלמנטים המיוחדים שתכננה אדריכלית הפרויקט.
מאחר שהמועצה לא נקטה פעולות אכיפה מול קבלן השלד עובר לביצוע היציקות, נוצקו אלמנטים רבים שלא תאמו את התכניות - לא הוכנה בהם תשתית למעבר צנרת ומערכות חשמל, מיזוג אוויר, כיבוי אש ועוד. לכן כללה המועצה במכרז לביצוע עבודות הגמר גם מספר קטן יחסית של קידוחים בשלד המבנה לצורך ביצוע המעברים בדיעבד.
המועצה לא השתמשה בסעדים שעמדו לרשותה מכוח הסכם ההתקשרות עם קבלן השלד ולא ביקשה להפסיק את העבודה הלקויה עד שיבוצעו התיקונים הנדרשים. לא זו אף זו, ראש המועצה, במסמכים שונים, הורה להמשיך בעבודות.
המועצה התמהמהה בטיפולה בביצוע עבודות איטום הקירות התת-קרקעיים, כך שרק בנובמבר 2015, עם בוא החורף, כשנוצרה דחיפות לבצע את האיטום, בחלוף חצי שנה מהמועד שבו התריעה חברת ניהול הפרויקט שהאיטום מבוצע בניגוד להנחיות והורתה להפסיקו, נאלצה המועצה להתקשר בפטור ממכרז עם קבלן אחר בסכום של כ-450,000 ש"ח . סכום זה גדול יותר מפי שלושה מהסכום המקורי שהעריכה המועצה שיהיה עליה לשלם בעבור העבודות האמורות.
העברת תשלומים לקבלן השלד שלא על פי כתבי כמויות וללא קיזוז עלות תיקון העבודות הלקויות
המועצה אישרה לקבלן השלד תשלומים על פי הערכה בלבד אף שלא צירף כתבי כמויות כנדרש. הדבר הוביל לחילוקי דעות והתדיינויות בין המועצה לקבלן ולתשלומים מעבר לנדרש.
ראש המועצה לא עמד על זכויותיה של המועצה על פי הסכם ההתקשרות עם הקבלן. הוא הורה לשלם לו בעבור פריטים שבוצעו באיכות לקויה ומחייבים תיקון, במקום להפחית מהתשלומים את עלות התיקונים המתחייבים, ובכך להבטיח שהעבודה תבוצע באיכות משביעת רצון.
סיום ההתקשרות עם קבלן השלד
באוגוסט 2015 סוכם שקבלן השלד יסיים את בניית השלד ללא ביצוע עבודות הגמר ויגיש חשבון סופי עד סוף אוגוסט 2015. רק ביוני 2016, כתשעה חודשים לאחר המועד שבו הוסכם על סיום ההתקשרות עם קבלן השלד, הכינה המועצה, באמצעות מנהל הפרויקט, הערכה של ההיקף הכספי של הנזקים שגרם הקבלן. ההערכה עמדה על כ-3.36 מיליון ש"ח, והיא לא כללה את העלויות הנוספות בגין תכנון הפתרונות לתיקון הנזקים.
המועצה התקשרה עם כמאי ששימש מתכנן של שלד המבנה לשם מדידת הכמויות בפרויקט, במטרה לבדוק את החשבון הסופי שהגיש קבלן השלד. מדידת הכמויות העלתה כי המועצה שילמה לקבלן כ-0.5 מיליון ש"ח (כולל מע"ם) יותר מהסכום הנדרש על פי הכמויות בפועל, וזאת עוד לפני קיזוז עלות הנזקים. על פי תחשיב הכמאי הסתכם הקיזוז בגין הנזקים שגרם הקבלן בכ-1.8 מיליון ש"ח (כולל מע"ם). ואולם מאחר שבמועד הביקורת דרש הקבלן תשלומים נוספים, הפער בין הסכומים שדרש הקבלן ובין הסכום על פי מדידת הכמויות מסתכם ב-4.45 מיליון ש"ח (לא כולל עלות הנזקים). רק לאחר סיום הביקורת החלה המועצה לנקוט פעולות לחילוט הערבות שנתן הקבלן, בין היתר לצורך קיזוז עלות הנזקים שגרם. באוגוסט 2017, כשנתיים לאחר מועד סיום ההתקשרות עם הקבלן, טרם סיימה המועצה את ההתחשבנות הסופית עמו, וממילא לא ניתן לדעת מהו הסכום שתצטרך המועצה לקזז בגין הנזקים שגרם והערבות טרם חולטה. מעדכונים שמסרה המועצה למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2017 עולה כי המועצה נקטה פעולות לשם חילוט הערבות.
התקשרות עם קבלן חדש להמשך ביצוע העבודות בפרויקט
לאחר סיום ההתקשרות עם קבלן השלד פרסמה המועצה מכרז חדש להשלמת העבודות בפרויקט. למרות ניסיונה הקודם של המועצה בהתקשרות עם הקבלן שנבחר במכרז הראשון, שלא עמד בדרישות המכרז ובהוראות התכנית של אדריכלית הפרויקט, ואף שנוכחה לראות כי התקשרות זו הובילה לעלויות גבוהות נוספות ולמפרט נמוך יותר משתכננה, היא פרסמה מכרז לביצוע עבודות הגמר מבלי לקבוע משקולות למדדי האיכות והניסיון הנדרשים. ועדת המכרזים וראש המועצה החליטו לבחור בקבלן שהציע את ההצעה הזולה ביותר אף שהתעורר ספק בנוגע לניסיונו וליכולתו לבצע את העבודות (להלן - קבלן עבודות הגמר). בדצמבר 2015 חתמה המועצה על הסכם התקשרות עם הקבלן בסכום של כ-14.4 מיליון ש"ח.
בכתב הכמויות של המכרז שבו זכה קבלן עבודות הגמר לא נכללו עבודות רבות שהיו דרושות להשלמת הפרויקט. כחצי שנה לאחר החתימה על הסכם ההתקשרות חתמו המועצה והקבלן על "נספח להסכם", ולפיו תשלם המועצה לקבלן בגין ביצוע עבודות אלו תשלום נוסף של כ-3.6 מיליון ש"ח שהם 25% מעלות הסכם ההתקשרות המקורי. יצוין כי אף על פי שראש המועצה ידע כי עלות העבודות הנדרשות היא כ-6 מיליון ש"ח, הוא הורה להגדיל את ההתקשרות רק בסכום שאינו מחייב פרסום מכרז או החלטה של המועצה . הדבר מעלה חשש שמדובר בהיקף הגדלה מלאכותי הנמוך באופן ניכר מהיקף ההגדלה שנדרש ומבלי שיתבסס על אומדן מפורט ומדויק של העבודות הנוספות בפרויקט; דהיינו, כל מטרתו הייתה שלא לחרוג משיעור הגדלה של ההסכם ב-25%, ובכך לעקוף את הוראות דיני המכרזים.
בין המועצה לקבלן עבודות הגמר התגלעה מחלוקת בנושא האסמכתאות הנדרשות לצורך אישור התשלומים. במשך כחצי שנה שילמה המועצה לקבלן על חשבון החשבונות שהגיש, מבלי שפעלה באופן מיידי לבירור זכויותיה והתחייבויותיה בנושא. הקבלן אף הגיש עתירה נגד המועצה.
חשש בדבר יציבות המבנה
במהלך ביצוע עבודות הגמר, ועל פי דרישות המועצה, ביצע קבלן הגמר כ-900 קידוחים במבנה, בקטרים שונים, כדי ליצור פתחים ומעברים למערכות השונות במבנה , לעומת כ-60 קידוחים שנכללו בהסכם ההתקשרות עמו. המועצה איפשרה ביצועם של קידוחים רבים ללא כל בדיקה ובלי שניתן מראש אישורו של מתכנן שלד המבנה; דבר העלול להשליך על יציבות המבנה. לאחר שמשרד מבקר המדינה העביר את המידע למועצה במאי 2017, הורתה מהנדסת המועצה בשתי הזדמנויות, במאי וביוני 2017, לסגור את אתר העבודה עד שייבדקו כל הפתחים ויומצאו האישורים לתקינותם.
המועצה ביצעה במהלך החודשים יולי 2014 - ינואר 2017, באמצעות מעבדה, 77 בדיקות לבחינת חוזק הבטון בפרויקט. ב-22 בדיקות מתוכן לא עמד חוזק הבטון בדרישות התקן. בנוגע ל-11 מהבדיקות פעלה המועצה בניגוד להוראות תקנות התכנון ובניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, ולפיהן היה עליה להעביר בתוך שבעה ימים את חוות הדעת של מתכנן שלד המבנה לוועדה המקומית לתכנון ולבניה נאות חובב.
ההמלצות העיקריות
על המועצה לפעול על פי הליכי קבלת החלטות תקינים וסדירים המבוססים על תשתית עובדתית שלמה המשמשת יסוד לקבלת החלטות ענייניות ומושכלות. לעתים נדרשים גם מערכת תומכת או ייעוץ מקצועי שיסייעו בידי המועצה להחליט בענייניה באופן מיטבי ומנומק.
על חברי המועצה להקפיד לקיים דיון מעמיק ולברר פרטים על נושאים שהם נדרשים להחליט בהם. על המועצה להקפיד ולהציג בפני חבריה את מכלול הנתונים באופן מלא ושקוף בטרם יידרשו לחוות את דעתם, כך שיוכלו לקבל החלטה עניינית ומושכלת. על המועצה לתעד את דיוניה ולהכין פרוטוקולים שישקפו באופן מלא את מהלך הדיון ואת ההחלטות שהתקבלו.
דרך המלך להתקשרויות המועצה היא באמצעות מכרז הנועד לאפשר לרשות המינהלית להשיג את ההצעה המיטבית מבחינת איכות העבודה ומחירה, תוך כדי שמירה על כללי תחרות הוגנת. גם במקרים שבהם המועצה פטורה מחובת המכרז עליה להקפיד, כנאמן הציבור, לקיים ככל הניתן הליך תחרותי, שוויוני ושקוף בבחירת יועצים ולקבוע אמות מידה ברורות להליך בחירתם.
על המועצה להפיק לקחים מהליקויים הרבים והחמורים שעלו בדוח בנוגע לביצוע הפרויקט ולכל הקשור לתקינות המכרזים, להליכי הבחירה בקבלנים וחתימה על הסכמי התקשרות עמם, לפיקוח על עבודת הקבלנים ואכיפת ההסכמים עמם ולשמירה על תנאי הבטיחות במטרה למנוע סכנת חיים. על המועצה לפעול לתיקונם של הליקויים ככל שהדבר אפשרי ולמנוע את הישנותם הן בעת השלמת הפרויקט והן בפרויקטים אחרים שלה.
על המועצה לפקח באופן תדיר ובזמן אמת על התנהלות הקבלנים שהיא מתקשרת עמם כדי לוודא כי הם פועלים על פי דרישות המכרזים שהיא מפרסמת ולפי הסכמי ההתקשרות עמם. אם המועצה בוחרת להתקשר עם אנשי מקצוע לניהול הפרויקטים, עליה להימנע מלהעדיף שיקול דעת מינהלי על שיקול דעת מקצועי ללא כל נימוק ענייני, וזאת כדי להבטיח שהעבודות מבוצעות על פי הדרישות המקצועיות.
לנוכח התנהלותם של המועצה והעומד בראשה ושל שומרי הסף, שלא מילאו כראוי את תפקידם ולא הקפידו כי כל הוצאה מהקופה תהיה על פי דין וברשות, בייחוד בכל הקשור להתקשרויות ללא מכרז כדין, על משרד הפנים לבחון אם יש מקום להטלת חיוב אישי על נושאי משרה ובעלי תפקידים במועצה שהיו שותפים להוצאות שלא כדין בנוגע להקמת הפרויקט.
סיכום
בית המשפט העליון קבע בשבתו כבית משפט גבוה לצדק כי "ביסוד קיומו ופעולתו של השירות הציבורי עומד אמון הציבור בכך שעובדי הציבור פועלים מתוך הגינות, יושר ענייניות וסבירות" . עוד קבע כי "יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים, לשמר ולפתח את תחושת הציבור, כי משרתיו אינם אדונים, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר וניקיון כפיים".
מכלול הממצאים שהובאו בדוח מציג תמונה כללית ולפיה בכל הקשור להקמת מבנה המועצה ומרכז המבקרים קיבלו המועצה והעומד בראשה את החלטותיהם בהליכים פגומים ולא סדורים מבלי שניתנו נימוקים ענייניים בחלק מהנושאים, ובניגוד לדעתם של הגורמים המקצועיים שליוו את הקמת הפרויקט, והכול תוך כדי פגיעה באינטרס הציבורי. מחדליה של המועצה בניהול הקמתו של מבנה המועצה ומרכז המבקרים הובילו להגדלה ניכרת בתקציב ולהתמשכות העבודות להקמת הפרויקט מעבר ללוחות הזמנים שקבעה, וכן העלו חשש ליציבות המבנה. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה רבה התנהלותה הבלתי אחראית של המועצה והעומד בראשה בכל הנוגע להוצאת כספי ציבור, כסף לא להם, המעידים על זלזול בחובתם לשמור על הקופה הציבורית. התנהלות כזאת עלולה להביא לידי פגיעה באמון הציבור במערכת השלטונית.
המועצה בחרה מצד אחד באדריכלית בעלת ניסיון בתכנון אלמנטים יחודיים, ומצד אחר בחרה במכרז בקבלן שספק אם החזיק בניסיון וביכולת הדרושים לביצוע האלמנטים כנדרש, ואף לא אכפה באופן מספיק את תנאי ההתקשרות עמו. בכך מנעה מעצמה המועצה את הייחודיות שביקשה ושבעבורה אף שילמה יותר. יתרה מכך, התנהלותה זו של המועצה חייבה אותה לשלם כספים בעבור עבודה שבוצעה שלא על פי התכנית של אדריכלית הפרויקט, ונוסף לזה לשאת בעלויות של תיקון העבודות שהקבלן ביצע באופן פגום.
המועצה התקשרה בפטור ממכרז עם כמה יועצים בתקופות שונות במהלך ביצוע הפרויקט, מבלי שבדקה לרוב את האפשרות להתקשרות באמצעות מכרז העדיפה על פני כל התקשרות אחרת, ועשתה זאת בהליכים שאינם שקופים ושוויוניים.
על המועצה מוטלת החובה להקפיד ולקיים הליכי קבלת החלטות תקינים ושקופים. עליה לפעול על פי דין ולפי כללי מינהל תקין בכל הקשור להתקשרויותיה עם יועצים ועם נותני שירותים. עליה לדאוג לתקינות המכרזים שהיא מפרסמת, לפקח על העבודות שהיא יוזמת ולוודא כי הן יבוצעו על פי דין ולפי הסכמי התקשרות שהיא חותמת עליהם.