תחום שיפוטה של המועצה המקומית ג'דידה-מכר (להלן - המועצה) משתרע על פני כ-8,974 דונם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מנתה אוכלוסיית ג'דידה-מכר ביוני 2009 כ-18,300 נפש, מהם כ-91.3% מוסלמים והשאר נוצרים. במדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2006, שמדרג את רמתן החברתית-כלכלית של הרשויות המקומיות באשכולות בין 1 ל-10 (1 היא הרמה הנמוכה ביותר), מדורגת המועצה באשכול 2 .
פעולות הביקורת
בחודשים ינואר-יוני 2009 קיים משרד מבקר המדינה ביקורת על פעולות המועצה בנושא רישוי עסקים שפועלים בתחומה, הפיקוח עליהם ואכיפת דיני רישוי עסקים. עוד בדק משרד מבקר המדינה את ניהול מפעל המים.
עיקרי הממצאים
רישוי עסקים, פיקוח עליהם, ואכיפת הוראות דיני רישוי עסקים
לרישוי עסקים בתחום השיפוט של המועצה אחראית מחלקת תברואה ורישוי עסקים שבמועצה (להלן - המחלקה).
בשנת 2009 פעלו בתחום השיפוט של המועצה 161 עסקים טעוני רישוי שהיו ידועים למחלקה. 148 מהם - כ-92% - פעלו ללא רישיון עסק, והמחלקה לא ניהלה להם תיקים.
בשנים 2006-2009 העבירה המחלקה לנותני האישורים (הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, שירותי הכבאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות) את מעט הבקשות שהוגשו לה, אך לא הקפידה לשמור מסמכים הנוגעים לבקשות ולתוצאות הטיפול בהן.
המחלקה אינה מנהלת לכל עסק כרטיס ממוחשב הכולל פרטים על העסק (להלן - כרטיס עסק) ועל הליך הרישוי, כגון מועד ההעברה של הבקשות לרישיון עסק לנותני האישורים. למחלקה לא היה מידע על 14 עסקים טעוני רישוי לפי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995 (להלן - צו הרישוי), שצוינו ברישומי מחלקת הגבייה וכולם פעלו ללא רישיון.
בתחום השיפוט של המועצה פועלים רפתות ודירים לגידול בקר וצאן; לפעילותם של עסקים אלה יש השפעה על איכות הסביבה, מאחר ששפכיהם עלולים לחלחל למאגרי מי התהום, לזהם אותם ולגרום לזיהום סביבתי ולסכן את בריאות הציבור.
המועצה לא אכפה את הוראותיו של החוק על העסקים לגידול בעלי חיים.
המחלקה לא קיימה פיקוח שיטתי על העסקים טעוני הרישוי, בעיקר פיקוח תברואי על עסקי מזון, ולא קיימה פעולות פיקוח אחרות המתחייבות על פי הסמכות הנתונה בידיה. עוד נמצא כי המועצה לא נקטה צעדי אכיפה כלשהם כמתחייב מהחוק נגד בעלי עסקים שניהלו את עסקיהם ללא רישיון עסק. המועצה גילתה אזלת יד והתרשלות חמורה באכיפת חובת רישוי עסקים.
ניהול מפעל המים
הפער בתקציב הרגיל של המועצה בין ההכנסות להוצאות הנוגעות לניהול הכספי של מפעל המים, הסתכמו בארבע השנים 2006 עד 2009 בגירעון תפעולי נצבר של כ-3.2 מיליון ש"ח.
המועצה לא ניהלה את מפעל המים כמשק סגור. בפועל היה הגירעון בארבע השנים האמורות גבוה יותר מהאמור לעיל, מאחר שהוצאות אחרות הנוגעות למפעל המים, כגון משכורות והוצאות תחזוקה וחשמל, נזקפו כהוצאה במסגרת סעיפי תקציב הנכללים בפעולות כלליות של המועצה.
בשנים 2007 ו-2008 היה במועצה פחת מים גדול, שהסתכם בכ-470,993 מ"ק ו-523,250 מ"ק, כסדר השנים, שהם 29% ו-32% בהתאמה מכמות המים שרכשה המועצה מחברת "מקורות", הדבר גרם למועצה בשנים אלה הפסדים כספיים בסכום כולל של כ-2,635,000 ש"ח, וזאת בנוסף על בזבוז מים. בשנת 2009 הגיע הפחת במים ל-359,602 מ"ק (כ-23%).
שיעורי הגבייה של אגרת צריכת המים שנגבו בשנים 2006 עד 2009 היו נמוכים - בין 19% ל-25% מהסכומים שעמדו לגבייה - ועקב זאת היו יתרות הפיגורים בסוף דצמבר 2009 כ-16 מיליון ש"ח, סכום ששיעורו כ-325% מהחיוב השנתי. המועצה לא נקטה אמצעים יעילים ונמרצים לגביית חובות אלה מהצרכנים.
סיכום והמלצות
הביקורת העלתה כי מרבית העסקים טעוני הרישוי שבתחום שיפוטה של המועצה פעלו ללא רישיון עסק ואף לא נוהלו להם תיקים.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את היעדר האכיפה על ידי המועצה ואת התעלמותה מפעילותם של עסקים בתחומה ללא רישיונות עסק. נוכח מספרם הרב של העסקים הפועלים בתחומה אף שלא ניתנו להם אישורים של נותני האישורים עליה לפעול ללא דיחוי ובכל האמצעים המינהליים והשיפוטיים העומדים לרשותה כדי לאכוף את הוראות החוק.
בנושא ניהול מפעל המים עולה תמונה של בזבוז מים כתוצאה מפחת מים גבוה, דבר שגרם גם להפסדים כספיים למועצה.
שיעורי הגבייה של אגרת צריכת המים היו נמוכים מאוד, ועקב זאת נצברו עד סוף 2009 חובות בסך של כ-16 מיליון ש"ח, בלי שהמועצה פעלה נמרצות לגביית חובות אלה.
משרד מבקר המדינה העיר למועצה כי עליה לתת את הדעת לפחת הגדול במפעל המים ולאתר את הסיבות לכך, ולפעול על מנת לצמצם את ההפסדים הכספיים הכבדים הנגרמים לה, וכן שעליה לפעול ללא דיחוי ובאמצעים נמרצים להגברת גביית אגרת צריכת מים על מנת לצמצם את יתרות הפיגורים הגבוהות.