ההיערכות לבחירות לכנסת השמונה עשרה וניהולן

משרד הפנים
פעולות הביקורת

בוועדת הבחירות המרכזית נבדקו ההיערכות לבחירות לכנסת השמונה עשרה וניהולן. הבדיקה נעשתה במתכונת של מעקב אחר תיקון ליקויים שהועלו בביקורת על ההיערכות לבחירות לכנסת השבע עשרה וניהולן. ביום הבחירות עשו צוותים של עובדי משרד מבקר המדינה ביקורת בוועדות האזוריות ובקלפיות לבדיקת מהלך הבחירות ולבדיקת התאמתן של הקלפיות הנגישות.

ברשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שבמשרד הפנים, שבה יחידת הסמך לעובדים זרים וכן במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה נבדק יישום העקרונות והתכניות שאימצה הממשלה בהחלטותיה לגבי מתן היתרים להעסקת עובדים זרים בענפי החקלאות והבנייה.

ההיערכות לבחירות לכנסת השמונה עשרה וניהולן

תקציר

הבחירות לכנסת השמונה עשרה התקיימו ב-10.2.09. חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 (להלן - החוק) והתקנות שהותקנו על פיו קובעים את סדרי הבחירות לכנסת. ועדת הבחירות המרכזית (להלן - הוועדה המרכזית) אחראית לביצוע הבחירות, ומתפקידה לארגן אותן ולפקח על מהלכן. הוועדה המרכזית מינתה לכל אחד מ-18 אזורי הבחירה במדינה ועדה אזורית משלו שמתפקידה לארגן את הבחירות במקומות הקלפי שבאזורה ולפקח עליהן (להלן - ועדה אזורית). על יד הוועדה המרכזית והוועדות האזוריות פועלים מטות מינהליים שלושה חודשים עד חודש לפני יום הבחירות, במהלך יום הבחירות וזמן קצר אחריו (להלן - תקופת הבחירות). במטות אלה הועסקו 839 עובדים (להלן - העובדים במטות המינהליים). ביום הבחירות הועסקו כ-32,000 עובדים נוספים במגוון תפקידים (להלן - עובדי יום הבחירות). הבחירות התנהלו ב-9,263 קלפיות שמהן 1,319 קלפיות המותאמות לצורכי אנשים מוגבלים בניידות (להלן - קלפיות נגישות). מספר המצביעים הכולל היה 3,416,587. בקלפיות הנגישות הצביעו 39,632 מצביעים.

פעולות הביקורת

בינואר 2007, לאחר הבחירות לכנסת השבע עשרה, פרסם מבקר המדינה דוח ביקורת על ההיערכות לבחירות אלו וניהולן (להלן - דוח הביקורת הקודם) . הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת אימצה את הממצאים ואת ההמלצות שהועלו ופנתה לוועדה המרכזית ליישמם.

בהמשך לכך, ולאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה, בחודשים מאי-יולי 2009 בדק משרד מבקר המדינה את הפעולות שנעשו לתיקון הליקויים שהעלה דוח הביקורת הקודם. הביקורת נעשתה במטה המינהלי שעל יד הוועדה המרכזית ועסקה בנושאים הקשורים בהעסקת עובדים בתקופת הבחירות, בהתארגנות הוועדה המרכזית כדי לאפשר את הצבעתם של המוגבלים בניידותם בקלפיות נגישות ובהיערכות לקראת הפעלת מערכת מחשוב חדשה - "מערכת דמוקרטיה". נוסף על כך עשו ביום הבחירות צוותים של עובדי משרד מבקר המדינה ביקורת ב-18 הוועדות האזוריות וב-2,454 קלפיות (כ-26% מכלל הקלפיות) שמהן 430 קלפיות נגישות (כ-33% מהקלפיות מסוג זה).

עיקרי הממצאים

כבר בראשית הדברים מציין מבקר המדינה כי הוועדה המרכזית התייחסה בכובד ראש לליקויים שהעלה משרד מבקר המדינה בדוח הביקורת הקודם ולהמלצותיו ופעלה לתיקון הליקויים, שעיקרם נגעו להליכי הגיוס וההעסקה של העובדים במטות המינהליים בתקופת הבחירות ולעניינים הקשורים ברכישת שירותי מחשוב. בעקבות דוח הביקורת הקודם הקימה הוועדה המרכזית ועדות ליישום המלצות משרד מבקר המדינה והתקינה נהלים והנחיות בדבר גיוס עובדים ובדבר דרך העסקתם. כמו כן פעלה לכך שמזכירי הקלפיות ירואיינו ויגויסו מקרב אלה שהגישו את מועמדותם ולכך שיפחת שיעור קרובי המשפחה שהועסקו בתקופת הבחירות וביום הבחירות. עם זאת טרם השלימה הוועדה המרכזית את כל הטעון תיקון בנושאים הקשורים בהגדרת תקן כוח אדם, בדרכי גיוס עובדים והעסקתם ובקביעת סייגים להעסקת קרובי משפחה של עובדי המטות המינהליים בוועדות האזוריות בקרב עובדי יום הבחירות.

העסקת עובדים בתקופת הבחירות וגיוסם

יש להקצות משרות בשירות המדינה, גם אם הן מאוישות רק פעם בכמה שנים לזמן קצר, בשוויון ובהליך פומבי על פי עקרונות המינהל התקין.

קביעת תקן ותנאים להעסקת עובדים: המינהל התקין מחייב כי לכל ארגון ציבורי מהסוג הנידון יוכן תקן כוח אדם הקובע את המשרות, את דרגותיהן ואת המדרג ביניהן. התקן אמור גם להבטיח שעובדים הממלאים תפקידים דומים יועסקו באותו מעמד ובתנאי העסקה שווים ויקבלו שכר שווה. המטה המינהלי מעסיק בתקופת הבחירות עובדים בתקן, עובדים לפי שעות. לרוב רמות השכר של העובדים בתקן יותר גבוהות מאלה של העובדים לפי שעות.

בדוח הביקורת הקודם נמצא שלא הוכן תקן למשרות העובדים במטות המינהליים והודגש הצורך בהכנתו. בעקבות זאת אכן קבעה הוועדה המרכזית תקן לעובדים, אולם בצד רשימת המשרות לא נקבעו דרישות המשרה לרבות השכלה וניסיון. לפיכך אין לדעת כיצד נבדקה התאמת העובדים לתפקיד.

בתקן לא נקבע באילו משרות יועסקו עובדים בתקן ובאילו משרות עובדים לפי שעות. בפועל מילאו תפקידים דומים עובדים בתקן ועובדים לפי שעות. משמע בתפקידים דומים הועסקו עובדים בתנאי העסקה שונים. הדבר עלול לאפשר העסקת עובדים אגב העדפת עובד אחד על פני האחר וכן להגדיל את ההוצאות על העסקת העובדים מפני ששכרם של העובדים בתקן גבוה יותר.

העסקת עובדים לפי שעות: לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה קבעה הוועדה המרכזית מפתח הקצאת שעות לכל קלפי, ולפיו היה עליה להקצות לכל ועדה אזורית שעות העסקה לעובדים לפי שעות. ואולם הביקורת העלתה כי הוועדה המרכזית אישרה ל-8 מ-18 הוועדות האזוריות מספר שעות החורג מן ההקצאה המרבית שלה היו זכאיות בשיעורים של 38%-108%. כמו כן ניצלו כמה ועדות אזוריות מספר שעות הגדול במידה ניכרת ממספר השעות שהוקצו להן.

גיוס עובדים למטות המינהליים: בדוח הביקורת הקודם העיר משרד מבקר המדינה שגיוס העובדים למטות המינהליים התבסס על היכרות אישית ולא על הליך שוויוני של פנייה לכלל עובדי שירות המדינה כדי שיגישו את מועמדותם. בביקורת הנוכחית עלה שבפועל לא שונו סדרי גיוס העובדים למטות המינהליים. בכך נפגעו עקרונות שוויון ההזדמנויות וההגינות, ולא התאפשרה בחירת העובד המתאים ביותר.

קרבת משפחה: בדוח הביקורת הקודם עלה כי לשיעור גבוה (כ-47%) מקרב העובדים במטות המינהליים היה קרוב משפחה אחד לפחות שהועסק באותה ועדה, מקרב כלל העובדים, ובכלל זה מקרב עובדי יום הבחירות. ואכן בעקבות דוח הביקורת הקודם קבעה הוועדה המרכזית כללים חדשים להעסקת קרובי משפחה בתקופת הבחירות האוסרים אמנם העסקת קרובי משפחה של עובדים במטות המינהליים גם בוועדה אזורית אחרת, אך לא קבעה סייגים להעסקת קרובי משפחה של עובדי המטות המינהליים ביום הבחירות. העובדים במטות המינהליים הם המגייסים את עובדי יום הבחירות, ובכוחם לאפשר לקבוצה מועדפת ומצומצמת של אנשים לעבוד ולהשתכר בתקופת הבחירות. בביקורת הנוכחית עלה כי ל-301 (כ-36%) מ-839 העובדים במטות המינהליים היה קרוב משפחה אחד לפחות שהועסק באותה ועדה בתור עובד ביום הבחירות. לאחדים מהם היו קרובי משפחה רבים שהועסקו ביום הבחירות באותה ועדה.

גיוס מזכירי ועדות קלפי: בדוח הביקורת הקודם צוין כי הוועדות האזוריות לא קיימו הליך שוויוני ופומבי של גיוס מזכירים המבוסס על פרסום מודעות בעיתונים שיאפשר את בחירת המועמד המתאים ביותר. בעניין זה חל שיפור ניכר, והביקורת הנוכחית העלתה כי יושמו שינויים בדרך הגיוס. עקב כך נבחרו 14,310 מזכירים לאחר פנייה לכלל הציבור ולאחר ביצוע הליך מיון.

הקצאת מקומות קלפי למוגבלים בניידות

הליך בחירות דמוקרטי מחייב יצירת תנאים נאותים שיאפשרו לכל שכבות האוכלוסייה, לרבות אנשים מוגבלים בניידותם, נגישות לקלפי. לפיכך קבע החוק כי בכל יישוב תהיה לכל הפחות קלפי נגישה אחת שהגישה אליה וסידורי ההצבעה בה יותאמו למוגבלים בניידותם. עוד קבע החוק כי בכל מקום קלפי אמורים להיות שני מקומות חניה המיועדים למוגבלים בניידותם, ולידם תמרור המורה על כך. ביום הבחירות לכנסת השמונה עשרה הופעלו כאמור 1,319 קלפיות נגישות. אולם מן הבדיקה עולה כי בשבעה יישובים לא הייתה שום קלפי נגישה וכי ב-108 מ-274 מקומות הקלפי שנבדקו (כ-39%) לא הציבה הרשות המקומית תמרור כנדרש.

סיכום והמלצות

הוועדה המרכזית, הוועדות האזוריות והמטות המינהליים השקיעו מאמצים רבים בארגון הבחירות ובהפקת תוצאותיהן במועד, ובכלל זה בתיקון הליקויים שהועלו בביקורת הקודמת. בביקורת הנוכחית הועלה כי באופן כללי התנהלו הבחירות כסדרן. עם זאת טרם השלימה הוועדה המרכזית את הטעון תיקון בנושאים הקשורים בהגדרת תקן כוח אדם ובדרך גיוסם והעסקתם של עובדים.

לדעת משרד מבקר המדינה ראוי לקבוע באילו תפקידים יועסקו עובדים בתקן ובאילו עובדים לפי שעות אגב מציאת האיזון הראוי בין צורכי הוועדות והמטות לבין עלות העסקתם של עובדים אלה. זאת כדי למנוע הוצאות מיותרות הנגרמות מהעסקת עובדים במשרות קבועות שלא לצורך, וכדי להימנע מאפשרוּת להפליה בין עובדים בשל צורת העסקה שונה. כמו כן לנוכח העובדה ששיעור העסקתם של קרובי משפחה ביום הבחירות גבוה עדיין, על הוועדה לשקול לקבוע סייגים גם בעניין העסקת קרובי משפחה של עובדי המטות המינהליים ביום הבחירות.

אשר לקלפיות הנגישות: הוועדה נדרשת לפעול לאיתור מקומות לקלפיות נגישות בכל היישובים כדי להבטיח את מימוש זכותם של אנשים המוגבלים בניידות להצביע.