קו הרכבת המהיר לירושלים - הקמת קטע באזור הרי ירושלים

חברת רכבת ישראל בע"מ
פעולות הביקורת

במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובחברת רכבת ישראל בע"מ נבדקו היבטים בתכנונו ובהקמתו של קו הרכבת המהיר בין תל אביב לירושלים. כמו כן נבדק השירות שניתן לנוסעי הרכבת.

קו הרכבת המהיר לירושלים - הקמת קטע באזור הרי ירושלים

תקציר

בשנת 1995 החלה רכבת ישראל  בתכנון קו רכבת מהיר חדש בין תל אביב לירושלים (להלן - הקו המהיר). הממשלה אישרה את התוואי במרס 2001, ובאוגוסט אותה שנה הוחלט להתחיל בביצוע הקו המהיר ולהשלימו עד 2008. אומדן עלויות הקו  עלה מכ-3.18 מיליארד ש"ח (במחירי יולי 2003) באפריל 2004, לכ-5.97 מיליארד ש"ח (במחירי יולי 2003) שהם כ-6.79 מיליארד ש"ח במחירים נומינליים באוגוסט 2008. ביוני 2009 העריכה חברת רכבת ישראל בע"מ (להלן - הרכבת, החברה או חברת הרכבת) כי הקו יושלם בשנת 2016.

פעולות הביקורת

במאי 2009 פרסם מבקר המדינה דוח על הקמת הקו המהיר לירושלים  ובו העלה ליקויים בתכנון הקו, באומדני העלויות שלו ובלוח הזמנים להקמתו (להלן - דוח הביקורת הקודם). בחודשים מרס-יוני 2009 בדק משרד מבקר המדינה היבטים נוספים של היערכות חברת הרכבת להקמת הקו בתוואי שמעמק איילון עד ירושלים. הבדיקה נעשתה בחברת הרכבת. בדיקות השלמה נעשו במשרד הפנים, במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה), במשרד האוצר וברשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (להלן - רט"ג) . בירורים נוספים נעשו במשרד להגנת הסביבה.

עיקרי הממצאים

1. באפריל 2004 עדיין לא החלה הרכבת בתכנון מפורט של הקו, המחייב מגוון רחב של עבודות הנדסה שטרם נעשו כמותן בארץ. למרות זאת, נקבע כי הקו יושלם תוך ארבע שנים בלבד. בפועל, רק בספטמבר 2009 אישרה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה (להלן - המועצה הארצית) את רוב התכניות המשלימות המפורטות, וצפוי שהקו יושלם רק בשנת 2016.

2. המועצה הארצית אחראית להכנת תכניות מתאר ארציות (להלן - תמ"אות; ביחיד: תמ"א). בהוראות התמ"א של הקו המהיר נקבע כי יוקם גוף מאשר, בראשו יעמוד נציג ממשרד הפנים ויהיו חברים בו גם נציג מהמשרד להגנת הסביבה  ונציג ממשרד התחבורה (להלן - הגוף המאשר). הגוף המאשר יהיה אחראי, בין השאר, על בקרת מסמכי התכנון המפורט ועל מעקב אחר ביצוע התכנית. חברת הרכבת לא מילאה את דרישות הגוף המאשר במועדן.

ביולי 2005 הציעו נציג המשרד להגנת הסביבה ונציגי החברה להגנת הטבע לבנות מנהרה ארוכה במקום כמה מנהרות כדי לצמצם את הפגיעה בגן הלאומי הרי יהודה (להלן - הגן הלאומי). חברת הרכבת התנגדה לחלופה זו בנימוק שהפרויקט יתייקר והשלמתו תתעכב בשנתיים. לאחר דיון בנושא דחה הגוף המאשר הצעה זו. בפברואר 2006 ציינה חברת בקרה שעמה התקשר משרד האוצר כי נוכח העובדה שאין תכנון מפורט למנהרה הארוכה, לא הייתה אפשרות לבצע השוואה מדויקת בין שתי החלופות, והפער שהוצג על ידי הרכבת בין החלופות הוא מוגזם.

3. ביצוע העבודות מחייב מעבר של ציוד וכלי רכב בגן הלאומי, ולכך נדרש אישור המועצה לגנים לאומיים, שמורות טבע ואתרים לאומיים (להלן - המועצה לגנים). במאי 2008 הציעה רט"ג חלופה לתכנית הקיימת הכוללת מנהרה ארוכה שתצמצם את הפגיעה בגן הלאומי (להלן - חלופת רט"ג). המועצה לגנים המליצה למועצה הארצית לאמץ חלופה זו. עד מועד סיום הביקורת, טרם הגיעו רט"ג והרכבת להסכמה בעניין המעבר בגן הלאומי.

4. מינהל התכנון במשרד הפנים (להלן - מינהל התכנון) מינה ועדה לבחינת החלופות. להערכת הוועדה, לא הוכח הבדל מהותי בין שתי החלופות שהוצעו מבחינת עלותן הישירה, אך השינוי המוצע הוא מרחיק לכת וידרוש תוספת זמן לתכנון ולאישור. לכן המליצה הוועדה באוקטובר 2008 להמשיך בתכנון הקיים, תוך הכנסת שינויים שימזערו את נזקי הנוף והסביבה.

5. בינואר 2009, לפני שהמועצה הארצית אישרה את התכנון, חתמה חברת הרכבת על הסכם עם קבוצה קבלנית שבה בחרה באוגוסט 2007 לביצוע עבודות המנהור.

6. שני יועצים חיצוניים של הרכבת  גרסו כי בחלופת רט"ג יש יתרונות, הגם שהוצעה בשלב כה מאוחר, והמליצו להגיע לפתרון מוסכם עם רט"ג. חברת הרכבת דחתה את המלצתם. רק באוגוסט 2009 סיכמו ביניהן חברת הרכבת ורט"ג כי צוות משותף שלהן יפעל לקביעת עקרונות כדי למזער את נזקי הסביבה. בספטמבר 2009 דנה המועצה הארצית בחלופות המנהור על פי תכניות הרכבת ואישרה דרכי פעולה למקרה שהמועצה לגנים תעמוד על ביצוע חלופת רט"ג.

7. על פי התכנון, יפונו בעבודות הכרייה כמה מיליוני מ"ק של חומרי חפירה. לנושא זה השפעה על הסביבה. עד מועד סיום הביקורת טרם אושר פתרון מוסכם להובלת עודפי העפר ולהטמנתם.

סיכום והמלצות

במרס 2001 אישרה הממשלה את תוואי הקו המהיר, ובאוגוסט אותה שנה הוחלט שהקו יושלם עד 2008. בדוח הביקורת הקודם הצביע מבקר המדינה על ליקויים בתכנון הקו, באומדני העלויות שלו ובלוח הזמנים להקמתו. הביקורת הנוכחית העלתה כי הרכבת לא עמדה בדרישות מינהל התכנון במועדים שהציב לה מינהל התכנון. נוסף על כך בחינת החלופות להקמת הקו נעשתה בצורה לקויה. כל אלה גרמו לדחיית השלמת הפרויקט בשמונה שנים - לשנת 2016. גם כיום טרם התקבלו כל האישורים הנדרשים להשלמת הפרויקט. דרך פעולה זו אינה תקינה.

לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התחבורה, משרד האוצר ורכבת ישראל להקפיד כי פרויקטים יאושרו רק לאחר שהושלמו הליכי התכנון, נבחנו ההשפעות על הסביבה והתקבל אומדן תקציבי מבוסס, על אחת כמה וכמה בפרויקט בעל סדר גודל ומורכבות כזה.