הפעלת מצלמות מעקב על ידי רשויות מקומיות במרחב הציבורי

בעשורים האחרונים גובר השימוש בעולם ובישראל באמצעים טכנולוגיים המיועדים לפיקוח ולמעקב חזותי מרחוק על המרחב הציבורי, הבא לידי ביטוי בהצבת מצלמות וידאו במקומות רבים. למצלמות אלה, הנקראות גם מצלמות מעקב, השפעה מהותית על המרחב הציבורי בישראל-השפעה שעשויה להיות חיובית, בצמצום התנהגות עבריינית המזיקה לזולת ולחברה כולה, ומנגד עלולה להיות שלילית, כאשר חלק ניכר מהפעילויות הנתפסות באמצעי התיעוד הדיגיטליים הן פעילויות שגרתיות ותמימות שאינן מהסוג שהחברה מבקשת למנוע, ופעולת התיעוד שלהן עלולה לפגוע בזכות לפרטיות.

הרשויות המקומיות בוחרות להציב מצלמות מעקב בתחומן למגוון מטרות, ובהן העלאת תחושת הביטחון בקרב התושבים, הגנה על רכוש, גילוי עבירות ומניעתן, שמירה על הסדר הציבורי ומניעת ונדליזם. התושבים ברשויות המקומיות אינם יכולים להימנע מתיעודם במרחב הציבורי ומאיסוף המידע המצולם עליהם, ולפיכך על הרשויות מוטלת האחריות לשמור על פרטיות התושבים לצד השגת מטרות השימוש במצלמות. הרשויות שנבדקו הקימו מערכי מצלמות הכוללים מצלמות רבות שפרוסות במרחב הציבורי בשטחן, ומוקד רואה אשר משמש בין היתר לצפייה במצלמות וסיוע באירועים בזמן אמת או בדיעבד, הן מתקציבן והן מתוכניות ופרויקטים של משרדי ממשלה שונים.

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מאי עד ספטמבר 2023 היבטים שונים בנוגע להפעלת מצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות מקומיות, אשר הצילומים הנקלטים בהן נאגרו במאגרי מידע מינואר 2020 ועד סוף יוני 2023. יצוין כי ההתייחסות למצלמות מעקב בדוח זה היא רק למצלמות לצורכי ביטחון שהציבו הרשויות המקומיות, ולא למצלמות שהוצבו בתוך מוסדות חינוך או לצורך אכיפת עבירות תנועה וחניה. הבדיקה נעשתה בחמש רשויות מקומיות: בארבע עיריות - בני ברק, חיפה, נשר וראשון לציון; ובמועצה המקומית דאליית אל-כרמל (הרשויות שנבדקו). בדיקות השלמה נעשו במשרד המשפטים - ברשות להגנת הפרטיות; במשרד לביטחון לאומי - במשטרת ישראל וברשות הלאומית לביטחון קהילתי; במשרד הפנים; ובמרכז השלטון המקומי. בין היתר נבדקו הנושאים האלה: מספר מצלמות המעקב בתחומי הרשויות ופריסתן; עלות הצבת המצלמות ותחזוקתן; היבטים בהחלטה על הצבת מצלמות מעקב; שקיפות ותכנון לפרטיות; זכות העיון והעברת המידע המצולם; בחינת אפקטיביות הפעלת מצלמות המעקב.

במסגרת הביקורת השתמש משרד מבקר המדינה בכלי ביקורת כמפורט להלן: מערכת מידע גיאוגרפית (GIS), שבאמצעותה מוצגת הפריסה הגיאוגרפית של מצלמות המעקב ברשויות שנבדקו בשנת 2023; תהליך של שיתוף ציבור שכלל ביצוע סקר לבחינת עמדות תושבי הרשויות המקומיות שנבדקו וכן תושבי עיריות באר שבע, ירושלים ותל אביב-יפו (סקר עמדות התושבים); ביקור בבריטניה כדי לבחון את האופן שבו הרשויות המקומיות במדינה זו מפעילות מצלמות מעקב במרחב הציבורי שלהן; וביצוע מבדק חדירה לתשתית ולרשת המצלמות באחת מהרשויות המקומיות בישראל.

למצלמות המעקב השפעה מהותית על המרחב הציבורי בישראל. השפעתן עשויה להיות חיובית כאשר הן מצמצמות התנהגות עבריינית או בזבזנית המזיקה לחברה כולה, ומנגד עלולה להיות שלילית כאשר נפגעת פרטיותם של התושבים. השימוש במצלמות מעקב על ידי הרשויות המקומיות צבר תאוצה בשני העשורים האחרונים, בעקבות יוזמות של הממשלה לצד יוזמות של הרשויות עצמן. ממצאי הביקורת מעלים כי הרשויות המקומיות שנבדקו - בני ברק, דאליית אל-כרמל, נשר, חיפה וראשון לציון - אינן פועלות בכל הכלים העומדים לרשותן להגנה על פרטיות התושבים ולעמידה בהנחיית הרשות להגנת הפרטיות ביחס למצלמות מעקב. כל הרשויות שנבדקו התקינו מצלמות מעקב לזיהוי לוחיות רישוי באופן אוטומטי, בהיעדר הסמכה מפורשת לכך מעבר לסמכותן הכללית בפקודת העיריות. אף אחת מהרשויות שנבדקו לא ביצעה שימוע ציבורי קודם הצבת מצלמות המעקב, כדי לשמוע את עמדות הציבור הרלוונטי בעניין. עיריות בני ברק, חיפה ונשר והמועצה המקומית דאליית אל-כרמל לא בחנו, קודם התקנת המצלמות, את הצורך להסוות את המרחבים הפרטיים בטווח הצילום של המצלמות. 

על הרשויות המקומיות שנבדקו לפעול לתיקון הליקויים ולבחינת ההמלצות שעלו בדוח זה, ולשמור על זכות היסוד של התושבים לפרטיות ועל עקרון השקיפות. מומלץ כי הרשויות שנבדקו ישקלו להשתמש בכלים טכנולוגיים שיאפשרו להן לפקח ביתר קלות על הפעולות המתבצעות במערך המצלמות, ויקטינו את החשש לשימוש לרעה בהן. נוכח הגידול הניכר בשימוש במצלמות מעקב, לצד ההתקדמות הטכנולוגית המואצת בשנים האחרונות ופוטנציאל הפגיעה בפרטיות הנובע מכך, מומלץ כי משרד המשפטים ישקול להסדיר בחקיקה את סוגיית השימוש במצלמות מעקב במרחב הציבורי על ידי הרשויות המקומיות.