הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות מפרוץ מלחמת חרבות ברזל

​למושג "חוסן" הגדרות רבות וכולן עוסקות ביכולת של אדם ושל חברה לחזור למצב הקודם לאחר שחוו מצב דחק מתמשך ולהשתמש במשאבים שיש להם כדי להתמודד עם שינוי ולהסתגל אליו. בהקשר החברתי, חוסן פירושו היכולת של מערכת חברתית להכיל מצבים קיצוניים של משבר, להגיב אליהם ולהתאים את עצמה אליהם, לחזור לתפקוד מיטבי מהר ככל האפשר בתום מצב המשבר ולפתח יכולות הסתגלות למצבי משבר בעתיד.

בשנים 2008 עד 2022 המדינה, באמצעות מפעילים שאתם התקשרה, הקימה ביישובים השוכנים סמוך לגבולותיה 14 מרכזי חוסן - תחילה ביישובי עוטף עזה (5) ובהמשך ביהודה ושומרון (4), בדרום (3) ובגבול הצפון (2). 14 מרכזי החוסן משרתים כ-1.3 מיליון תושבים מכלל מגזרי האוכלוסייה הישראלית. בנוהל הפעלת מרכזי החוסן שפרסם משרד הבריאות באוקטובר 2017 (נוהל הפעלת מרכזי החוסן או הנוהל) הוגדר כי תפקידם של מרכזי החוסן להעניק לאוכלוסייה שירות מקצועי-ארגוני וטיפולי המאפשר לרשויות המקומיות ולמדינה להיערך לספק מענה לפרט, למשפחה ולקהילה בעת שגרה ובשעת חירום (לרבות בעת מצב מיוחד בעורף או בעת שגרת חירום), ובד בבד לחזק את חוסנם בתקופת רגיעה. על פי הנוהל, למרכזי החוסן שלושה תפקידים עיקריים בעת שגרה ובשעת חירום - חיזוק החוסן הנפשי והאישי של המטופלים; חיזוק ושיפור החוסן הקהילתי והלכידות בקהילה; והכנה ופיתוח של שירותי חירום (חיזוק החוסן הארגוני של הרשות המקומית והכנה ופיתוח של שירותי החירום שלה). על פי משרד הבריאות, מרכז החוסן אמור לתת לנפגעי חרדה וטראומה טיפול קצר מועד הן בשלב האקוטי והן בשלב מאוחר יותר באמצעות שיטות טיפול שהוגדרו על ידו. במסגרת המודל שקבע משרד הבריאות בחוזר המנכ"ל משנת 2018, מרכזי החוסן נמצאים במעגלים השלישי והחמישי של נותני הטיפול.

במדינה רצופת אתגרים ביטחוניים כמו ישראל יש חשיבות רבה לחיזוק חוסנה של האוכלוסייה גם כפרטים וגם כחברה. ביום שמחת תורה התשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, תקף ארגון הטרור חמאס את מדינת ישראל באמצעות ירי של אלפי טילים וחדירה של אלפי מחבלים לבסיסי צה"ל, לערים וליישובים בנגב המערבי (יישובי עוטף עזה). המחבלים הגיעו גם למסיבות מרובות משתתפים שהתקיימו סמוך לרצועת עזה. אלפי המחבלים שחדרו לישראל ביצעו מעשים נוראים וקיצוניים באכזריותם. הם רצחו מאות חיילים וכ-1,000 אזרחים ישראלים וזרים וביצעו פשעים מחרידים בנשים, גברים, קשישים, ילדים ותינוקות, חיילות וחיילים.

נוסף על כך הם פצעו אלפי בני אדם, ביצעו בקורבנות פגיעות מיניות קשות וחטפו לתוך שטח רצועת עזה 251 נשים, גברים וילדים. המחבלים פגעו גם ברכוש - הרסו, שרפו והשמידו בתים ביישובים, מפעלים, ציוד ורכוש אחר. במהלך הלחימה ביישובים נאלצו תושבים רבים להסתתר שעות רבות במרחבים המוגנים ובמקומות מסתור אחרים, תוך חשש כבד לחייהם ותוך שהם מתוודעים לזוועות הקורות לבני משפחה, קרובים, שכנים וחברים ואף רואים במו עיניהם את הדברים מתרחשים (להלן - אירועי שבעה באוקטובר); רבים אחרים ראו את האירועים המחרידים בשידור חי באמצעי התקשורת וברשתות החברתיות. מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת ינואר 2024 פונו מבתיהם או התפנו כ-210,000 איש. כמו כן, לפי סקר שעשה משרד מבקר המדינה באפריל אותה השנה, 38% ממשתתפי הסקר דיווחו על תסמיני פוסט-טראומה, דיכאון, חרדה או שילוב שלהם ברמה בינונית או חמורה. נוכח התקפות אלה ונוכח איומים של התקפות נוספות, הן בזירה הדרומית והן בזירה הצפונית, התקבלה שורת החלטות בעניין פינוי האוכלוסייה מיישובי שתי הזירות. 

אירועי השבעה באוקטובר והאירועים שהתרחשו בעקבותיהם פגעו קשות בתחושת החוסן האישי והקהילתי של האוכלוסייה בישראל. חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה, ב-12.10.23 אושרה למשרד הבריאות התקשרות בפטור ממכרז עם הקואליציה הישראלית לטראומה עבור תגבור הפעילות במרכזי החוסן והקמת מרכז חוסן על-אזורי (ארצי). המרכז נועד להעניק טיפולים רגשיים באופן מקוון או בקליניקות של מטפלים שיועסקו לשם כך. את שני מרכזי החוסן בצפון מפעיל מרכז משאבים, ואת שאר מרכזי החוסן - הקואליציה הישראלית לטראומה. למרכזי החוסן היה ועדיין יש תפקיד מרכזי בשמירה ובשיקום של חוסנה האישי והקהילתי של אוכלוסיית המדינה גם כפרטים וגם כחברה.

​בחודשים ינואר-אפריל 2024 בדק משרד מבקר המדינה את הפעלת מרכזי החוסן ביישובי קווי העימות, בדגש על התקופה שלאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל. הביקורת נעשתה במשרד הבריאות, באיגוד ערים אשכול רשויות גליל מערבי (אשכול גליל מערבי), בעיריית אשקלון ובמועצה האזורית אשכול. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר, במשרד ראש הממשלה ובאיגוד ערים אשכול רשויות גליל מזרחי (אשכול גליל מזרחי). מפרוץ המלחמה צוותי ביקורת בראשות מבקר המדינה ובהנחייתו קיימו באופן שיטתי סיורים רבים בשטח וערכו פגישות עומק עם גורמי מקצוע ועם קהילות המפונים מהדרום ומהצפון בבתי המלון ברחבי הארץ, כדי ללמוד על מצב הטיפול בהם ולהעניק סיוע במקרים שבהם הדבר היה אפשרי.

בביקורת נבחנו נושא התקצוב של כלל מרכזי החוסן לפני פרוץ המלחמה ובמהלכה, תפקודו של משרד הבריאות כמאסדר בתחום הפעלת מרכזי החוסן וממשקי העברת המידע על המטופלים בין מרכזי החוסן לגופי טיפול נפשי אחרים. חלק מהביקורת נעשה כביקורת מעקב אחר תיקון הליקויים שהועלו בדוח ביקורת מיוחד שפרסם משרד מבקר המדינה בשנת 2021​ שעסק גם הוא בין היתר בתפקוד מרכזי החוסן (הדוח הקודם), בנושאים האלה: עיגון תקציבי מרכזי החוסן בבסיס התקציב של משרד הבריאות; אישור תוכניות העבודה של מרכזי החוסן; הבקרה המקצועית והתקציבית על פעילות מרכזי החוסן; ומיגון מרכז החוסן אשקלון.

כמו כן נעשתה בדיקת עומק לגבי הפעלת ארבעה מרכזי חוסן הנמצאים בגבולות הצפוניים והדרומיים של מדינת ישראל: מרכז החוסן אשכול, מרכז החוסן אשקלון, מרכז החוסן בחברה הבדואית (מרכז החוסן הבדואי) ומרכז החוסן גליל מערבי (מרכזי החוסן בבדיקת העומק). בדיקות השלמה נעשו מול הקואליציה הישראלית לטראומה ומרכז משאבים )המפעילים או מפעילי מרכזי החוסן או הספקים(. בבדיקת העומק נבדקו השינויים שנעשו בהיקפים ובהרכבים של כוח האדם בעקבות המלחמה; הכשרת כוח האדם; מניעת העסקת עברייני מין; היקפי הטיפולים שהעניקו מרכזי החוסן וסוגיהם; אופן פרסום המידע לציבור באמצעות אתרי המרשתת והרשתות החברתיות והפעלת אמצעים ליצירת קשר עבור הציבור; וכן מיגון המבנים שבהם ניתן הטיפול. 

הביקורת הקודמת:

• מבקר המדינה, דוח שנתי 71ג (2021), "היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום​".​

​בעשורים האחרונים הצטבר במדינת ישראל ידע נרחב ורב ערך בנוגע לטיפול בנפגעי טראומה נפשית ובנוגע לחיזוק החוסן החברתי והארגוני. בחזית הטיפול בנפגעים עומדים 14 מרכזי חוסן שהוקמו בעשורים אלו, והם ממלאים תפקיד מרכזי בעת שגרה ובשעת חירום כאחד, בכך שהם מעניקים לאלפי נפגעי הטראומה בגבולותיה הדרומיים והצפוניים של המדינה וביהודה ושומרון סיוע ראשוני מיידי חשוב. מרכזי החוסן מעניקים שירות מקצועי-ארגוני וטיפולי המאפשר לרשויות המקומיות ולמדינה להיערך לספק מענה לפרט, למשפחה ולקהילה בעת שגרה ובשעת חירום. ברבעון האחרון של שנת 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, העניקו מרכזי החוסן אלפי טיפולים והעבירו סדנאות והרצאות מקוונות ופרונטליות רבות לקהלים מגוונים. בפרק הזמן שבין 7.10.23 ל-31.12.23 העניקו מרכזי החוסן שנבדקו לעומק 19,142 טיפולים.

כדי להבטיח את תפקודם המיטבי והרציף של מרכזי החוסן בעת שגרה ואף ביתר שאת בשעת חירום, הכרחי כי משרד הבריאות יפעל להבטיח את ודאות התקצוב של מרכזי החוסן ולהעברת התקציבים החיוניים להפעלת המרכזים בשעת חירום, תוך הקמת מנגנון בקרה מקצועית ותקציבית על פעילות המרכזים. על ועדת ההיגוי העליונה ומשרד האוצר, בשיתוף משרד ראש הממשלה, לקבוע מסגרת תקציבית שנתית לכל מרכזי החוסן, שתעוגן בבסיס תקציב משרד הבריאות. כמו כן, מומלץ כי משרד הבריאות ישלים את נוהל הפעלת מרכזי החוסן כך שיחול על כלל מרכזי החוסן, וכן יסדיר נושאים שלא הוסדרו כפי שעלה בביקורת. כדי להבטיח מתן שירותי חוסן בצורה בטוחה ובאווירה מוגנת, להגברת יעילות הטיפולים ולצמצום נזקים נפשיים שעלולים להתרחש בשל היעדר המיגון, על משרד הבריאות להבטיח כי כלל מרכזי החוסן עומדים בדרישות המיגון של פיקוד העורף.

מתוך ראיית מקומם המרכזי של מרכזי החוסן במערך חיזוק החוסן של אוכלוסיית המדינה על כל מרכיבי פעילותם - חיזוק החוסן הנפשי של האוכלוסייה; שיפור החוסן הקהילתי והלכידות בקהילה; והכנה ופיתוח של שירותי חירום - כפי שעלה בביקורת ובסיורים ובפגישות עם מפונים מדרום הארץ ומצפונה, ומתוך הבנת הצורך הדחוף להכין את אוכלוסיית המדינה לאתגרים ביטחוניים רבים שבהם צפויה לעמוד מדינת ישראל בשנים הבאות, ולנוכח האתגרים שאיתם מתמודדים מרכזי החוסן - אי-ודאות תקציבית ומחסור בכוח אדם - על שר הבריאות, בשיתוף שר האוצר ומשרד ראש הממשלה, ועם השותפים הנוספים החברים בוועדת ההיגוי העליונה, לקדם מסגרת שתבטיח את קיומם, חיזוקם, הרחבתם ומִקְצוֹעִיּוּתָם של מרכזי החוסן לאורך שנים לטובת כלל אזרחי מדינת ישראל ולבנות מנגנון תקצוב למרכזי החוסן שיתאים את עצמו לפעולות הנדרשות ממרכזי החוסן במצבי חירום.

מתוך מתן חשיבות עליונה לעניין הצלת נפשות ופיקוח נפש, על משרד הבריאות, על ועדת ההיגוי העליונה ועל משרד ראש הממשלה לפעול לשילוב מרכזי החוסן בכל המערכים הארגוניים של השלטון המקומי ושל מערכות הבריאות. זאת כדי לאפשר מתן טיפול מקצועי ויעיל לכלל אזרחי מדינת ישראל שנפגעים במלחמות, בפעולות האיבה ובאירועי טבע קיצוניים. בצל התפתחות המערכה לצפון, בעת סיום גיבוש הדוח, עולה החשיבות של פעילות מרכזי החוסן בפרט במתן שירות לכלל היישובים שהינם תחת אש. רק שילוב מלא בין כלל הגורמים העוסקים בתחום ומתן מקום מרכזי למרכזי החוסן בטיפול בנפגעי נפש ובחיזוק החוסן הקהילתי וההכנה לחירום, תוך הצבת תקצובם בראש סדר העדיפויות הלאומי של ממשלת ישראל, יבטיח חוסן לאומי איתן במצבים כמו זה שעימו מתמודדת מדינת ישראל מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל ובמצבי חירום עתידיים בשנים הבאות.