השגרה המבצעית בהגנת הגבול בפיקוד הצפון - ביקורת בזק

​ההגנה על גבולותיה של מדינת ישראל היא אחת ממשימותיו המרכזיות של צה"ל. התנאים המבצעיים המרכזיים למימוש ההגנה: יצירת תמונת מודיעין שוטפת; התרעה מוקדמת ככל האפשר; עיכוב, אחיזה ונטרול של האיום בתוך שטח האויב; ניידוּת וקטלניות של כוחות יירוט קרקעיים; ומעטפת מסייעת במידע ובאש. פיקוד הצפון (פצ"ן) אחראי להגנת גבולה הצפוני היבשתי של מדינת ישראל – מראש הנקרה במערב ועד מפגש הגבולות עם ירדן וסוריה בדרום רמת הגולן. אחד ממרכיבי הגנת הגבולות הוא פעילות הביטחון השוטף (בט"ש) המבוצעת על ידי כוחות מתמרנים (חיל רגלים [חי"ר], שריון, תותחנים, הנדסה, איסוף קרבי) אשר מוקצים לפצ"ן לתקופות של תעסוקה מבצעית (תע"ם) של שבועות מספר. ההגנה מתבצעת באמצעות כוחות הפרוסים במוצבים, כוחות הפועלים בסיורים רכובים ובמארבים, בשילוב מכשול שנועד לעכב חדירה של מחבלים וגורמי איסוף מודיעין שתפקידם לספק התרעה ומודיעין על כוונותיו של האויב ועל היערכותו.

בשנת 2023 הגביר חיזבאללה את פעילותו בקרבת הגבול באופן גלוי וחשאי בתדירות יומיומית, הכוללת בין היתר ביצוע פיגועים, והקמת שרשרת מוצבים סמוכה לגדר הגבול, דבר המאתגר את פצ"ן. לדוגמה, ב-13.3.23 החדיר הארגון לשטח ישראל מחבל אשר הניח מטען בצומת מגידו והמטען גרם לפציעתו של אזרח ישראלי; במהלך חג הפסח ב-6.4.23 שוגרו רקטות מדרום לבנון לעבר ישראל; ב-6.7.23 שיגרו פעילי טרור טיל נגד טנקים (נ"ט) ממרחב הר דב לעבר רכב סיור של צה"ל שפעל באזור הכפר רג'ר. הפעילות האמורה שמבצע חזבאללה מנוגדת להחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה ב-11.8.06, בסיום מלחמת לבנון השנייה. 

נוכח התגברות האיום בקו הכחול  החל צה"ל בפרויקט "מגן הצפון", שתכליתו שיפור התשתית המבצעית על ידי החלפת גדר הגבול האינדקטיבית המיושנת העשויה ממתכת ומגדרות תיל שעליהן חיישני מגע, במכשול מורכב ומתקדם המבוסס על חומת בטון גבוהה שישולבו בה אמצעים טכנולוגיים. 

ביקורת הבזק התקיימה ב-10.7.23 וטיוטת הדוח נשלחה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולצה"ל לצורך קבלת התייחסותם. תגובת צה"ל לטיוטת הדוח התקבלה ב-27.9.23, שבוע וחצי לפני פתיחת מלחמת "חרבות ברזל".

מלחמת "חרבות ברזל" החלה ביום שבת, 7.10.23, עת החל ירי רקטי כבד מרצועת עזה לעבר ישראל. במקביל, חדרו אלפי מחבלים, רובם מארגון חמאס, מרצועת עזה לתוך שטח ישראל, לרבות ליישובי עוטף עזה, וביצעו מסע הרג של כ-1,400 אנשים, בהם אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה וכן חטפו למעלה מ-200 אנשים, בהם חיילים, אזרחים ישראלים וזרים. במועד השלמת כתיבת דוח ביקורת זה טרם הסתיימה המלחמה ומשכך טרם התבררו המספרים הסופיים של ההרוגים והחטופים.

הליקויים והפערים החמורים המפורטים בדוח זה, שכאמור נכונים לעיתוי שלפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ממחישים בצורה חדה את חשיבות הביקורת ואת הסיכונים העולים מהם.

ליקויים אלה נכון שיהוו תמרור אזהרה מהדהד בנושא הגנת גבולות מדינת ישראל, ובפרט בהגנה על הגבול הצפוני בו נערכה ביקורת הבזק.

יצוין כי אין בביקורת זו משום תחליף לביקורת מקיפה שתבחן לעומק את האירועים שקדמו ליום פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", לרבות בחינת פעילות כלל דרגי הממשלה וגופי מערכת הביטחון לפני פרוץ המלחמה, וכן במהלכה ולאחריה. 

ב-10.7.23 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת בזק, בראשות מבקר המדינה, שנועדה לבדוק את רמת הכשירות והמוכנות המבצעית של מוצבים ושל כוחות לפעילות בט"ש בפצ"ן. הביקורת התמקדה בדרג הטקטי, ואלה הנושאים העיקריים שנבדקו: תהליך האימון וההכנה לתע"ם, המוכנות והכשירות ללחימה של העמדות במוצבים ושל הסיור הרכוב וקיום ההוראות ונוהלי השגרה המבצעית במוצבים. כמו כן נבדקו כמה נושאים שלא היו במוקד הביקורת, הנוגעים לבטיחות ולתשתיות במוצבים. במהלך הביקורת התקיימו שיח עם מפקדים ושיחות חתך עם חיילים במוצבים.

הביקורת נערכה במתכונת של ביקורת פתע חד-יומית, על ידי ארבעה צוותי ביקורת שביקרו במקביל ב-8 מתוך כלל המוצבים המאוישים בשגרה. תמהיל הפלוגות במוצבים שנבדקו כולל כוחות חי"ר ושריון, יחידות בשירות סדיר ובשירות מילואים, אשר חלקן אך החלו את תקופת התע"ם במועד הביקורת וחלקן מבצעות תע"ם זה כמה שבועות.

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

​הגבול הצפוני של מדינת ישראל מאוים על ידי האויב, וההגנה עליו מציבה לפני צה"ל אתגר מבצעי, בייחוד באזור הגבול עם לבנון. זאת נוכח הגברת הפעילות של חזבאללה בקרבת הגבול באופן גלוי ויומיומי במטרה לבצע פיגועים. מלחמת "חרבות ברזל" שהחלה ב-7.10.23 וטרם הסתיימה במועד סיום כתיבתו של דוח זה (סוף אוקטובר 2023) מחזקת את פוטנציאל האיום מלבנון על המוצבים ומחייבת למידה והפקת לקחים מהירה במוצבים ובבט"ש.

ביקורת הבזק התקיימה ב-10.7.23 וטיוטת הדוח נשלחה לראש הממשלה, לשר הביטחון ולצה"ל לצורך קבלת התייחסותם. תגובת צה"ל לטיוטת הדוח התקבלה ב-27.9.23, שבוע וחצי לפני התרחשות אירועי הטרור באיזור הדרום וירי הטילים על מדינת ישראל, שהחלו ביום שבת, 7.10.23, והובילו לפתיחת מלחמת "חרבות ברזל".

הליקויים והפערים החמורים המפורטים בדוח זה, שכאמור נכונים לעיתוי שלפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", ממחישים בצורה חדה את חשיבות הביקורת ואת הסיכונים העולים מהם. ליקויים אלה נכון שיהוו תמרור אזהרה מהדהד בנושא הגנת גבולות מדינת ישראל, ובפרט בהגנה על הגבול הצפוני בו נערכה ביקורת הבזק.

יצוין כי אין בביקורת זו משום תחליף לביקורת מקיפה שתבחן לעומק את האירועים שקדמו ליום פרוץ המלחמה, לרבות בחינת פעילות כלל דרגי הממשלה וגופי מערכת הביטחון לפני פרוץ המלחמה, וכן במהלכה ולאחריה. 

בביקורת עלה כי הכוחות המשרתים בגבול הצפון מקיימים תהליך סדור של הכנה לתע"ם, הכולל ביצוע נוהל קרב ואימון לפני תעסוקה (אל"ת); כי הכוחות בקיאים במאפייני הגזרה, האיומים והתרגולות המבצעיות הנדרשות מהם; וכי הם מקפידים על קיום ההנחיות וההוראות המבצעיות. עוד עלה בביקורת כי ככלל, הכוחות מצוידים באמל"ח ובציוד הנדרשים לביצוע משימותיהם. בביקורת עלו ליקויים הנוגעים לאימונים, להכשרות ולכשירות של הלוחמים לשימוש בסוגי אמל"ח, וכן עלו ליקויים הנוגעים לכשירות האמל"ח ולתשתיות במוצבים. עוד עלה בביקורת כי ההכנה והכניסה של גדוד המילואים לתע"ם נופלות מאלה של גדודים סדירים, בייחוד מבחינת הציוד באמל"ח והכשרות בסיסיות לשימוש באמל"ח.

יש לציין, כי המכשול המוצב לאורך הקו הכחול הולך ומתיישן. פרויקט "מגן הצפון" של הקמת מכשול מתקדם נמצא עדיין בראשיתו.

נוכח מציאות ביטחונית זו והליקויים שעלו בביקורת, מומלץ כי ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני יבחנו את המשמעויות העולות מאי-עמידת לבנון בהחלטה 1701. עוד מומלץ בביקורת זו, שכאמור הסתיימה לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", כי הרמטכ"ל יבחן את ההלימה בין הסד"כ והאמצעים המבצעיים הקיימים בגבול הצפון אל מול המציאות הביטחונית וינחה לבצע את ההיערכות הנדרשת, נוכח מגמת התגברות האיומים והסיכונים מאז תחילת שנת 2023. נוסף על כך, מומלץ לפצ"ן לפעול לחיזוק המוכנות והכשירות של כוחות הבט"ש בדרג הטקטי למשימתם. כמו כן, מומלץ לפצ"ן לפעול בסיוע ז"י לשיפור כשירות המוצבים והציוד, לרבות השלמת האמל"ח החסרים, תיקון רכבי הסיור ושיפור התשתיות במוצבים. כל זאת כדי שהכוחות יוכלו לבצע את משימתם באופן המיטבי וכדי לשפר את תנאי המחיה של הלוחמים.

המלצות הביקורת גובשו כאמור לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל". האירועים שאנו עדים להם למן תחילת המלחמה מקנים להמלצות משנה תוקף ומחדדים ביתר שאת את הצורך כי פצ"ן ייתן מענה מידי לפערים שעלו בביקורת תוך התבססות על תהליכי למידה ומימוש הלקחים המיידיים אשר עולים ועתידים לעלות ממלחמת "חרבות ברזל".