במסגרת הפעילות הבין-לאומית לשיווק מוצריהן מסתייעות החברות הביטחוניות בגורמים חיצוניים הפועלים בשמן לקידום עסקה בינן לבין צד שלישי בתמורה לעמלה, שכר או תמורה אחרת (מקדמי שיווק, סוכנים, מתווכים).
חוק הפיקוח על יצוא ביטחוני, התשס"ז-2007 (חוק הפיקוח), והתקנות שהותקנו מכוחו נועדו להסדיר את הפיקוח של המדינה על היצוא הביטחוני. זאת, מטעמים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה והתחייבויותיה הבין-לאומיות ולשם שמירה על אינטרסים חיוניים אחרים של המדינה. בחוק נקבע כי לא יבצע אזרח ישראלי, תושב ישראלי, או תאגיד ישראלי פעולת שיווק ביטחוני - פעולה שמטרתה קידום יצוא ביטחוני, לרבות פעולת תיווך לעסקת יצוא ביטחוני, אלא אם קיבל רישיון לכך מאת הרשות המוסמכת (רישיון שיווק).
בשנת 2005 חתמה מדינת ישראל על אמנת האו"ם נגד שחיתות והיא אשררה את הצטרפותה בהחלטת ממשלה מדצמבר 2008. בשנת 2009 ישראל אשררה את הצטרפותה לאמנה של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקאות סחר בין-לאומיות (אמנת ה-OECD), והיא מחויבת ליישם את הוראותיהן. במסגרת הצטרפותה של מדינת ישראל ל-OECD, התחייב משרד הביטחון (משהב"ט) באמצעות משרד המשפטים על יישום מנגנונים למניעת עבירת מתן שוחד לעובד ציבור זר.
ביולי 2008, לקראת ההצטרפות של ישראל לאמנת האו"ם, נוספה לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (חוק העונשין) עבירה שעניינה מתן שוחד לעובד ציבור של מדינה זרה או לעובד של ארגון ציבור בין-לאומי. על פי החוק, קיים איסור על הצעה או מתן שוחד לעובד ציבור זר במטרה להשיג, להבטיח או לקדם פעילות עסקית, או כדי להשיג יתרון הנוגע לפעילות כאמור.
הפיקוח על יישום האמנה למאבק בשוחד של עובדי ציבור זרים מופקד בידי קבוצת העבודה של ה-OECD על שחיתות בעסקאות בין-לאומיות, שישראל חברה בה. קבוצת העבודה הכינה מסמך הכולל שורה של המלצות בנושא ובנובמבר 2021 אימץ ה-OECD את ההמלצות האמורות עבור הארגון. בין היתר, כלל המסמך המלצה שמדינה תעודד חברות וארגונים עסקיים, לפתח תוכניות או אמצעי ציות ואתיקה לגילוי או למניעה של שוחד לעובדי ציבור זרים, בין היתר באמצעות צדדים שלישיים, כגון סוכנים.
מטרת השימוש במקדמי השיווק במסגרת עסקאות היצוא הביטחוני היא קידום מכירות והגדלת סיכויים להבשלת הזדמנות עסקית לכדי עסקה. עם זאת, השימוש בהם כרוך בסיכון גבוה בהיבטי ציות ורגולציה נוכח האמור בחוק העונשין ובאמנות ה-OECD. אם במסגרת מעורבות מקדמי שיווק בעסקאות היצוא הביטחוני ייעשו על ידם פעולות שהן בגדר הפרת הדין הישראלי והבין-לאומי, קרי - מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, הדבר עלול להוביל למגוון של השלכות משפטיות הן עבור התאגיד והן עבור האנשים המעורבים, פגיעה במוניטין של החברה ובמעמדה, במעמדה של מדינת ישראל בעולם, וביכולתה להמשיך ולקיים עסקאות יצוא ביטחוני אם תיכנס ל"רשימות שחורות". סיכון זה מתחדד נוכח התחרות הגבוהה הקיימת בשוק הביטחוני
הבין-לאומי, ולנוכח פעילויות שיווק ויצוא ביטחוני המתקיימות גם במדינות עם רמות שחיתות גבוהות, שבהן הציפיה לקבלת שוחד לשם התקשרות בעסקת יצוא ביטחוני עלולה להיות גבוהה יותר.
סיכון נוסף הכרוך בשימוש במקדמי שיווק נוגע להעסקת מקדמי שיווק המצויים בקשרים אישיים עם גורמים בכירים במשהב"ט, שיכולים להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות בתחום היצוא הביטחוני. החשש הוא כי קשרים אלו יובילו לניגודי עניינים, וכתוצאה מכך - לטובות הנאה, לקבלת החלטות לא מיטביות במשהב"ט בכל הנוגע לעסקאות אלו ולפגיעה בזכות להזדמנות שווה. מימושו של סיכון זה עלול אף להביא לפגיעה באמון הציבור במינהל הציבורי.
בשנים 2018 - 2023 הסתכם היצוא הביטחוני של ישראל בכ-60.5 מיליארד דולר.