רקע
בבוקר יום שבת, שמיני עצרת התשפ"ד, 7.10.23, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית על יישובי עוטף עזה והסביבה, לצד ירי כבד של אלפי טילים ורקטות על דרום הארץ ומרכזה. נוכח ההתקפות האמורות הכריזה הממשלה ב-7.10.23 על "מצב מיוחד בעורף" כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א-1951.
בשל המלחמה שפרצה מאז, הבחירות לשלטון המקומי שהיו צריכות להתקיים בסוף אוקטובר 2023 נדחו בתחילה ל-30.1.24, ולאחר מכן, עקב התמשכות המלחמה, נקבע מועדן לסוף פברואר 2024.
ב-27.2.24 התקיימו הבחירות הכלליות לשלטון המקומי הן ברשויות המקומיות והן במועצות האזוריות. דוח מבקר המדינה על תוצאות ביקורת חשבונותיהם של הסיעות והמועמדים שהשתתפו בבחירות האמורות פורסם לציבור בינואר 2026.
בשל המלחמה פונו תושבים מ-14 רשויות מקומיות ומועצות אזוריות הסמוכות לגבול בצפון הארץ ובדרומה. לגבי 11 מהן קבע שר הפנים בתוקף סמכותו לפי סעיף 5(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, ולפי סעיף 4(א) לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994, כי הבחירות בהן יתקיימו במועדים חדשים.
בהתאם לכך, ב-19.11.24 התקיימו הבחירות ברשות המקומית שדרות ובמועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב. ב-3.12.24 התקיימו בחירות חוזרות.
ב-18.2.25 התקיימו הבחירות ברשויות המקומיות קריית שמונה ושלומי ובמועצות האזוריות הגליל העליון, מבואות החרמון, מעלה יוסף ומרום הגליל. ב-4.3.25 התקיימו בחירות חוזרות.
דוח זה כולל את תוצאות הביקורת על חשבונותיהם של הסיעות והמועמדים שהתמודדו בבחירות הנדחות שהתקיימו בנובמבר 2024 ובפברואר 2025.
הגורמים המתמודדים בבחירות
בחירות לרשויות המקומיות
בבחירות בכל אחת מהרשויות המקומיות נבחרים ראש הרשות וכן נציגים למועצת הרשות. בבחירות משתתפות רשימות מועמדים. חלק מרשימות המועמדים מציגות מטעמן גם מועמד לתפקיד ראש הרשות. הבחירות מתקיימות באמצעות שני פתקים: פתק אחד לבחירת רשימת המועמדים למועצה ופתק אחד למועמד לראש הרשות.
לפי חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן - חוק הבחירות), "רשאיות להגיש רשימת מועמדים אחת בלבד כל קבוצת בוחרים המונה 200 איש או שני אחוזים ממספר הבוחרים שבמידע הפנקס ביום הקובע, כהגדרתו בסעיף 16(א), הכל לפי המספר הקטן יותר, וכן כל סיעה של הכנסת, כל מפלגה וכל סיעה של המועצה היוצאת".
להלן ההגדרות של הגורמים האמורים לצורך דוח זה:
"סיעה" - סיעה במועצת הרשות המקומית או רשימת מועמדים המוגשת מטעמה;
"רשימה" - רשימת מועמדים בבחירות למועצת הרשות שאינה מטעם סיעה;
בדוח זה יכונו כלל הסיעות והרשימות - "סיעות". קיימות הוראות מיוחדות עבור סוגי הסיעות, כדלהלן:
"סיעת אם" - סיעה מסיעות הכנסת או מפלגה שיש לה לפחות נציג אחד בכנסת שהוגשה מטעמה רשימת מועמדים בבחירות ברשות מקומית.
"סיעת בת" - רשימת מועמדים שהוגשה מטעם סיעה שמסרה הודעה בכתב לשר הפנים המציינת כי היא סיעת בת במועצת רשות מקומית ומי היא סיעת האם שלה. הודעה זו תישא אישור של בא כוח סיעת האם בכנסת. לסיעת אם יכולה להיות יותר מסיעת בת אחת.
"רשימת בת" - רשימת מועמדים שהוגשה על ידי סיעת אם לבחירות ברשות מקומית שלא מטעם סיעה יוצאת במועצת הרשות המקומית.
בדוח זה יכונו סיעות בת ורשימות בת כהגדרתן לעיל - "סיעות בת"; סיעות ורשימות שאינן סיעות בת כהגדרתן לעיל יכונו - "סיעות מקומיות".
"רשימת מועמדים משותפת" - רשימת מועמדים שהוגשה על ידי שניים או יותר מהגופים האלה: מפלגה, סיעה של הכנסת או סיעה של המועצה היוצאת (להלן - סיעות משתתפות).
בחירות לראשות מועצות אזוריות
במועצות האזוריות הבחירות הן לראשות המועצה האזורית בלבד, והבחירה נעשית בפתק אחד. לפי סעיף 4(ב) לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-1988, "זכאי להיבחר לראשות המועצה אזרח ישראלי הזכאי להיבחר לחבר המועצה".
בדוח זה יכונו המועמדים לראשי מועצות אזוריות - "מועמדים".
המסד הנורמטיבי
חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות), התשנ"ג-1993 (להלן - החוק), קובע כי סיעות ומועמדים זכאים למימון ממלכתי בתנאים המפורטים בו. נוסף על כך, הוראות החוק מטילות על כלל הסיעות והמועמדים מגבלות בנוגע להוצאותיהם ולהכנסותיהם.
מכוח סעיף 30(א) לחוק קבע מבקר המדינה הנחיות לסיעות ולמועמדים בדבר הדרך לניהול חשבונותיהם - הנחיות הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (ניהול חשבונות), התשע"ג-2013 (להלן - ההנחיות).
לפי סעיף 21(ג) לחוק, על הסיעות והמועמדים לנהל את חשבונותיהם לפי ההנחיות ולרשום את כל הכנסותיהם והוצאותיהם. לפי סעיף 21(ד) לחוק, מערכות החשבונות של הסיעות והמועמדים עומדות לביקורת מבקר המדינה.
בהתאם להנחיות, היה על הסיעות והמועמדים לדווח על כל הפעולות הכספיות שביצעו בנוגע למערכת הבחירות באמצעות מערכת ממוחשבת לניהול חשבונות ולדיווח הנמצאת באתר המרשתת (אינטרנט) של משרד מבקר המדינה. עוד נקבע בהנחיות כי הדוח הכספי שיגישו כל סיעה וכל מועמד יופק באמצעות המערכת האמורה.
בחוק נקבע כי על נציגי הסיעות והמועמדים למסור למבקר המדינה את חשבונותיהם ואת הדוחות הכספיים לתקופת הבחירות, בצירוף חוות דעת של רואה חשבון ולפיה הם תקינים ושלמים ומערכת החשבונות מנוהלת בהתאם להנחיות מבקר המדינה.
לפי סעיף 23(א) לחוק, על מבקר המדינה למסור ליו"ר הכנסת ולשר הפנים דוח בדבר תוצאות ביקורת החשבונות של הסיעות והמועמדים שהשתתפו בבחירות. בדוח שעל מבקר המדינה למסור כאמור עליו לציין כדלהלן:
אם הסיעות והמועמדים ניהלו מערכת חשבונות בהתאם להנחיות מבקר המדינה;
אם הוצאות הבחירות שלהם לא חרגו מהתקרה שנקבעה בחוק;
אם ההכנסות שקיבלו היו בגבולות שנקבעו בחוק.
סיעה או מועמד אשר זכאים למימון ממלכתי כנקבע בחוק מקבלים 85% מהמימון הממלכתי המגיע להם סמוך לאחר פרסום תוצאות הבחירות. לפי החוק, סיעה או מועמד שלא מסרו את חשבונותיהם ואת הדוח הכספי שלהם למבקר המדינה יהיו חייבים להשיב לאוצר המדינה את כל כספי המימון שכבר שולמו להם.
לאחר מסירת דוח הביקורת של מבקר המדינה לגבי הסיעה או המועמד הם זכאים לקבל את יתרת המימון הממלכתי (15%) - זאת בתנאי שדוח המבקר בעניינם היה חיובי. אם סך הוצאות הבחירות של סיעה או מועמד קטן מסכום המימון הממלכתי המגיע להם, הם יהיו זכאים לקבל מימון עד לגובה ההוצאות שהוצאו בפועל ולא יותר מכך. זאת למעט סיעות אם וסיעות הבת שלהן שמגבלה זו אינה חלה עליהן.
לפי סעיף 23(ב) לחוק, אם מבקר המדינה קובע כי הדוח לגבי סיעה (או מועמד) אינו חיובי - יורה שר הפנים כי יתרת המימון בשיעור 15% לא תשולם. עם זאת, לפי סעיפים 23(ד) ו-23(ה) לחוק, מבקר המדינה רשאי להמליץ לשר כי ישולם לסיעה או למועמד חלק מיתרת המימון, בסכום שיקבע מבקר המדינה, בהתחשב באופי החריגה, בהיקפה, במידת האיחור בהגשת החשבונות והדוח הכספי ובנסיבות המקרה.