ההיערכות לקליטת אוכלוסייה ברשויות המקומיות

הרשויות המקומיות ממלאות תפקיד חיוני בהיערכות העורף לאירועי חירום ולטיפול בהם. על פי "תפיסת יסוד: המענה לאירועי חירום במרחב האזרחי של מדינת ישראל" של רשות החירום הלאומית (רח"ל), הרשות המקומית היא "לבנת היסוד" לטיפול בעורף בשעת חירום בשל הקשר הישיר והקבוע עם הציבור בתחומה, והיא אחראית להמשיך לספק לו את מרבית הצרכים והשירותים החיוניים בשעת חירום, לרבות למפונים שתקלוט בתחומה. הבסיס תורתי להיערכות הרשות לשעת חירום כולל בין היתר את תיק האב להיערכות העירייה והמועצה המקומית לשעת חירום משנת 2021 (תיק האב) וכן תבנית להכנת תיק חירום רשותי משנת 2016. תיק האב מגדיר את העקרונות ואת המשימות הנדרשות להתארגנות הרשות לשעת חירום, אך כל רשות נדרשת לבצע את ההתאמות להיערכות בהתאם למאפיינים הייחודיים שלה. על פי תיק האב, במסגרת ההיערכות של הרשות המקומית לשעת חירום ונוכח האיומים שהוגדרו בעת שגרה, תקבל הרשות את תרחיש הייחוס המלחמתי מפיקוד העורף (פקע"ר) ואת תרחיש הייחוס המשקי מרח"ל. קליטת אוכלוסייה היא חלק משמעותי מהמענה אשר לו נדרשות הרשויות המקומיות בשעת חירום, ולפיכך עליהן להיערך לכך באופן יסודי בשיתוף כל הגורמים האחראים לנושא.

פינוי אוכלוסייה יכול שייעשה בשל פעולות איבה, בשל אסון טבע או מחמת כל מצב אחר המחייב פינוי מאורגן של אוכלוסייה. לפי החלטת הממשלה "מלון אורחים" משנת 2012, על משרד הפנים לאתר מתקני קליטה מקומיים (בתי ספר ומוסדות ציבור) ומתקני קליטה ארציים (פנימיות, אכסניות ומלונות) בכל רחבי הארץ המסוגלים לקלוט כ-300,000 נפש; להנחות את הרשויות המקומיות להיערך מבחינת התשתית והשירותים הבסיסיים לקליטת אוכלוסייה בהיקף של לפחות 4% ממספר תושבי הרשות המקומית; ולפקח על היערכות הרשויות המקומיות בנושא זה. אגף הרשות העליונה לפס"ח (פינוי, סעד, חללים) (אגף פס"ח) במשרד הפנים הוא הגורם שבאמצעותו המשרד מנחה, מתאם ומפקח במסגרת מערך קליטת האוכלוסייה המפונה בשעת חירום.

​בחודשים דצמבר 2023 עד יולי 2024 בדק משרד מבקר המדינה את הפינוי והקליטה של המפונים במלחמת חרבות ברזל. הביקורת נעשתה ב-13 רשויות מקומיות מפונות וכן ב-14 רשויות שקלטו בתחומיהן מפונים: העיריות אילת, הרצלייה, חיפה, טבריה, ירושלים, נוף הגליל, נתניה, רמת גן, תל אביב-יפו; המועצה המקומית זיכרון יעקב; והמועצות האזוריות חוף הכרמל, מטה יהודה, עמק הירדן ותמר (הרשויות הקולטות שנבדקו או הרשויות שנבדקו). פרק זה עוסק בהיערכות לקליטת אוכלוסייה ברשויות המקומיות האמורות. בדיקות השלמה נעשו ברשות החירום הלאומית שבמשרד הביטחון, בפיקוד העורף, במשרד הפנים, במשרד החינוך ובמשרד הרווחה והביטחון החברתי.

​תפקידה העיקרי של רשות מקומית בזמני חירום הוא לספק לתושבים שירותים בסיסיים, ובהם אספקת מזון ומים; טיפול באוכלוסייה נזקקת; העברת מידע לציבור; הסברה ודוברות; מתן שירותים חיוניים בתחום ההנדסה והתשתיות (מים, ביוב ובינוי); פינוי אוכלוסייה למרכזי פינוי; קליטת אוכלוסייה מפונה; הפעלת מערכת החינוך בהתאם למדיניות הממשלה; הכשרת מערך כוח האדם אשר יפעל בזמני חירום ויסייע לראש הרשות המקומית. לצורך כך על הרשות לפעול מבעוד מועד במכלול תחומים וכן לקיים הוראות ונהלים של הדרגים המנחים, המעורבים ומשולבים בשעת חירום בפעילות בשטח ונועדו להעלות את רמת המוכנות למצבי חירום; לדאוג לקיומם של האמצעים הנחוצים לפעילות בשעת חירום; להכשיר את מערך כוח האדם, לתדרך ולתרגל אותו. משרד הפנים, באמצעות אגף הרשות העליונה לפס"ח, פועל ברמה הארצית וברמה המחוזית והוא גורם מנחה, מתאם ומפקח בכל הנוגע למערך קליטת האוכלוסייה המפונה בשעת חירום. הרשויות המקומיות הן גופי הביצוע והאחראיות להיערכות בעת שגרה ולקליטת המפונים בשעת חירום.

ממצאי הביקורת ברשויות הקולטות שנבדקו מציגים ליקויים בתחומים שונים הנוגעים להיערכותן לקליטת אוכלוסייה בשעת חירום. כמן כן, רשויות אלו לא נקטו את כל הפעולות שיכולות היו לבצע כדי לשפר היערכות זו, כפי שנדרשו לעשות בתקופה שקדמה למלחמת חרבות ברזל. עוד עולה כי אגף פס"ח לא ביצע את כל המוטל עליו על פי נהליו כדי להכינן באופן ראוי לקליטת מפונים בתחומן. זאת בעיקר בתחומים האלה: איתור מתקני קליטה ארציים ועדכון הרשויות המקומיות בנוגע למתקני קליטה ארציים בתחומן, לרבות בקרה על מתקנים אלה והיערכות לחלופות קליטה; תרגילים והדרכות לחברי סגל מתקני הקליטה הארציים; מעקב, בתיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, שהרשויות המקומיות הכינו תוכניות מענה כוללות לפרט ונערכו למצב חירום כנדרש.

חוסר ההיערכות של הגופים האמונים על מצבי חירום במדינה, של משרדי הממשלה ושל הרשויות המקומיות לקליטת אוכלוסייה מפונה ומתפנה-עצמאית תרם לכאוס ולחוסר הוודאות שאפיינו את הפינוי והקליטה מראשיתם, ופגע, בין היתר, במוכנות של הרשויות המקומיות לקליטת אוכלוסייה, כפי שבא הדבר לידי ביטוי במלחמת חרבות ברזל. יודגש כי מערך נכון לשעת חירום ומתורגל היטב יכול שייתן מענה טוב גם לאתגרים אשר להם לא התכוננו הרשויות ולא היו צפויים מראש.

לו היו הרשויות המקומיות, בהנחיית אגף פס"ח, נערכות לתרחיש של קליטת אוכלוסייה במתקנים ארציים בתחומן, המבוסס על לינה במלונות ובמתקני הארחה - בדומה למה שהיה בפועל במהלך המלחמה - לרבות מיפוי צורכי האוכלוסייה הנקלטת בתיאום משרדי הממשלה הרלוונטיים כמו הרווחה והחינוך, ובניית תוכניות מענה לפרט בהתאם לכך, ההתמודדות עם האתגרים הרבים והמורכבים בכלל התחומים שנגרמו ממצב החירום, שהחל במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר 2023, יכולה הייתה להיות טובה ואפקטיבית יותר.

היערכות נכונה לקליטת אוכלוסייה תוך הפקת לקחים מאירועי עבר והכנת מענים למגוון של תרחישים, הצפויים להתממש במוקדם או במאוחר, היא הכרחית ומצילת חיים.