היבטי משילות בנגב - ביקורת מעקב מורחבת

דוח זה עוסק בשלושה נדבכים: 

משילות מוגדרת כיכולתה של המדינה, באמצעות הרשויות הממלכתיות שלה, לפעול בגדר ‏סמכויותיה ‏ולהוציא אל הפועל את מדיניותה באופן אפקטיבי ויעיל. מונח זה מבטא את כושר ‏הביצוע של הממשלה ‏למלא את תפקידיה בהצלחה. היעדר משילות משתקף בין היתר בהיעדר ‏אכיפה והרתעה מצד המדינה, בכשלים במימוש החלטות שהתקבלו כדין, באי-מתן שירותים ‏ציבוריים שהמדינה מחויבת לספקם ‏ובהתרופפות הסדר החברתי. מצב זה אף מוביל לכך ‏שהאזרחים אינם מקיימים את חובותיהם האזרחיות ‏במידה המצופה מהם.‏ ‏

אוכלוסיית הבדואים בנגב גדלה פי שישה בשנים 1995 עד 2023 ובכ-20% בשנים 2018 עד 2023. ‏בסוף שנת ‏‏2023 מנתה אוכלוסייה זו כ-325,000 איש לפי נתוני הלמ"ס, ושיעור הצעירים (בני 0 ‏‏- 17) בקרבה היה גבוה ‏ביותר: 48.6%. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה (רשות ‏האוכלוסין) מתגוררים במחוז הדרום כ-‏‏315,000 בדואים‏, שהם כ-20% מכלל האוכלוסייה ‏במחוז‏. 

כ-72% מהבדואים בנגב חיים ב-18 יישובים ‏מוכרים‏, ו-28% חיים מחוץ ליישובים ‏המוכרים (פזורה).‏ נכון לתקופת הביקורת (אוגוסט עד דצמבר ‏‏2024) מונה אוכלוסיית הפזורה כ-70,000 עד 90,000 ‏נפש, והיא מתגוררת מחוץ לתחומי היישובים המוכרים, ‏מחוץ לתחום שיפוטו של השלטון ‏המקומי ובמגורים במבנים בלתי חוקיים הפזורים ברחבי הנגב. 

כמו כן, ‏ככל שחולפות השנים‏ הקונפליקט ‏בין ‏אוכלוסייה זו לבין המדינה הולך ומעמיק נוכח תופעת "הפלסטיניזציה" שמשמעותה התגברות הזיקה לאוכלוסיית הפלסטינים תושבי איו"ש, וזאת כתוצאה מנישואים לנשים פלסטיניות ‏מרחבי יו"ש ומעזה, אי-ידיעה של השפה העברית, היחלשות הזיקה למדינת ישראל ומוסדותיה וחשיפה ‏להסתה נגד המדינה ולאירועי אלימות מסוגים שונים.‏

בשנת 2021 פורסם דוח שנתי 72א​ של משרד מבקר המדינה בנושא "היבטי משילות בנגב"‏ ‏ ‏(הדוח הקודם או דוח הביקורת הקודם). בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2024 בדק משרד ‏מבקר המדינה את תיקון חלק מהליקויים ואת יישום חלק מההמלצות שהועלו בדוח הקודם ‏בנושאים האלה: בדיקת תושבות, הטיפול בעבירת פוליגמיה, תשלומי קצבאות, הליכי אכיפה ‏וגבייה של חובות מס, פגיעה באיכות הסביבה, פגיעה בתשתיות של חברות ממשלתיות ופרטיות, ‏שמירה על ביטחון הנפש והרכוש, פיקוח על חוקי התנועה ואכיפתם, פלישה לשטחי אש ‏צה"ליים והצורך במידע מרוכז ואמין ובגורם מתכלל. 

הביקורת נעשתה במשרד להגנת הסביבה ‏‏(המשרד להג"ס), בחברת החשמל לישראל (חח"י), במקורות חברת מים בע"מ ‏‏(חברת מקורות), בחברת תשתיות אנרגיה בע"מ (תש"א), ברשות האוכלוסין, במוסד לביטוח לאומי (בט"ל), ברשות המיסים בישראל ‏‏(רשות המיסים), ברשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, ברשות הטבע והגנים (רט"ג), ברשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון (רמי"ם), במשטרת ישראל ‏ובמשרד המשפטים. בדיקות השלמה נעשו במשרד העבודה, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), בעיריית באר שבע, ‏במועצה המקומית להבים, במועצת אל-קסום ובמועצת נווה מדבר.‏

הביקורת הקודמת:

המשילות של המדינה בנגב ובכל רחבי הארץ הכרחית לקיום חיים סדירים ויחסים נאותים בין כל רובדי האוכלוסייה, והיא נדרשת כדי להבטיח מתן שירותים תקינים וסדירים לכלל התושבים מכל המינים והדתות. היעדר המשילות פוגע ביכולת ההרתעה של גורמי האכיפה השונים כלפי פורעי החוק למיניהם, משפיע על תחושת הביטחון האישי ועל מידת האמון של אזרחי המדינה ותושביה במוסדות המדינה, ויש לו השלכות כלכליות כבדות משקל בדמות תשלומי קצבאות שלא לצורך, תשלומי מס בחסר, איומים על בתי עסק נורמטיביים ופגיעות כלכליות בהם, גידולי סמים וכלכלת סמים וכד'.

ממצאי דוח זה העלו כי קיים מצב של היעדר משילות במגוון תחומי החיים בנגב, קשיי אכיפה ‏והסדרה, היעדר תיאום בין משרדי הממשלה ואף היעדר בסיס נתונים אחוד ומהימן. מהדוח ‏עולה כי כמה משרדי ממשלה וכן גורמים ממשלתיים נוספים פועלים במטרה לסייע בפתרון ‏בעיית המשילות בנגב, אך הם מתקשים בכך. עוד עלה כי קיים חוסר תיאום ותכלול של פעולות ‏הממשלה, ונדרש לשפר את התיאום בין המשרדים. תיאום כאמור, יכול להתבצע באמצעות ‏אורגן ממשלתי אשר יתכלל את פעילות הממשלה בנגב. הצורך בקיומו של אורגן מתכלל אשר ‏יוטל עליו לרכז ולתאם את כלל תופעות היעדר המשילות בנגב כפי שתוארו לעיל ולטפל בהן, ‏מתחזק באופן משמעותי נוכח האמור בדוח זה ונוכח הפגיעה החמורה בתחושת הביטחון האישי ‏ובאמון שרוחשים תושבי הנגב למדינה ולגופי האכיפה שלה. נמצא כי בעיית המשילות בנגב ‏נמשכת ואף החמירה בשנים שחלפו מאז פרסומו של הדוח הקודם, ובמצב הדברים הנוכחי ‏מתקשים גופי הממשלה להתמודד עימה כל אחד בעצמו. לפיכך נדרשת התערבותו של משרד ‏ראש הממשלה לקביעת גורם ממשלתי מתכלל לסוגיה זו. על משרד ראש הממשלה לפעול ‏שיהיו בידי הגורם המתכלל הסמכויות המתאימות, לדאוג להכנתה של תוכנית לאומית רב-‏שנתית ובעלת יעדים מדידים למעקב אחר תופעת בעיית המשילות בנגב ולטיפול בה וכן לדאוג ‏להגברת הקשב הלאומי ותשומת הלב של כלל הגופים הרלוונטיים לתופעה חמורה זו. נוסף על ‏כך, הגורם המתכלל צריך להגביר את התיאום בין הגופים השונים, להכריע בסוגיות בין-‏ארגוניות ולרתום גופים שונים לסיוע בפעילותם של גופים אחרים, מתוך ראייה כוללת של ‏טיפול הוליסטי בכל ההיבטים של בעיית המשילות בנגב כפי שהועלו בדוח זה. 

דוח המעקב המקיף מגלה תמונת מצב מדאיגה ביותר. מרבית הליקויים אשר הועלו בדוח ‏הקודם לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם. ‏הביזור בתחומי הפעילות והיעדר שיתוף הפעולה בין הגופים הרלוונטיים מביאים לפגיעה ‏מתמשכת במשילות המדינה ובאמון הציבור החי באזור הנגב. הועלה כי שיתוף הפעולה בין ‏הגופים הממשלתיים לוקה בחסר: בסיס הנתונים על אודות חלק ניכר מהתושבים איננו ‏מהימן; יכולות האכיפה מוגבלות; ופעולות האכיפה באזורים מסוימים כמעט שאינן ‏מתקיימות. התמשכותן של תופעות חמורות אלו ומידת האינטנסיביות שלהן מעידות באורח ‏מובהק על פגיעה במשילות של המדינה בחבל הדרומי של הארץ ומביאות לפגיעה ממשית ‏בתושבים שומרי החוק ואף לאובדן האמון שלהם במוסדות המדינה‏‏. חסרה יד מכוונת ומארגנת אשר תרכז את המידע, תוך ראייה צופה פני עתיד ותוך הגדרת ‏יעדים ברורים ומדידים ומעקב אחר ביצועם. נדרש שילוב רב-מערכתי של גופים רבים כדי ‏להצליח להתגבר על תופעת אי-המשילות בנגב. ‏

על ראש הממשלה להידרש לנושא היעדר המשילות בנגב - נושא אסטרטגי ובעל השלכות ‏כבדות משקל על מדינת ישראל, על כלל מאפייניו והכשלים החמורים אשר עומדים בבסיסו ‏כפי שתוארו בדוח ביקורת זה, ולפעול לשיפור תמונת המצב בנושא, בין השאר, באמצעות הובלת ‏טיפול רב-מערכתי של גופים רבים ומינויו של גורם מדינתי שעליו יוטל לתכלל ולרכז את ‏פעילותם של גופים אלו בצורה יעילה ואפקטיבית על בסיס גיבוש יעדים ברורים ובני ביצוע ‏ומעקב אחר יישומם.‏​​