הזכאות להתאמות בדרכי היבחנות נועדה להבטיח צמצום פערים והסרת חסמים שמקורם בקשיים של התלמידים להביע את ידיעותיהם בבחינות הבגרות. הארכת זמן היא ההתאמה השכיחה ביותר - מנתוני משרד החינוך עלה כי כ-52% מהתלמידים אשר סיימו את לימודיהם בשנה"ל התשפ"ה ונבחנו לפחות בבחינת בגרות אחת היו זכאים לה (כ-68,500 תלמידים), וכ-92% מהם (כ-63,000 תלמידים) קיבלו את זכאותם להתאמה זו מבתי הספר שלמדו בהם על רקע רפואי; נפשי או רגשי; לקות למידה או הפרעת קשב.
עלה כי קיימת שונות בשיעור הזכאות להארכת זמן בין קבוצות תלמידים מאוכלוסיות שונות: בשנה"ל התשפ"ה שיעור התלמידים שהיו זכאים להארכת זמן בחינוך היהודי הממלכתי והממלכתי דתי (כ-51%) היה גבוה משמעותית משיעורם במגזרים החרדי (38%) והלא יהודי (45% בערבי ו-40% בדרוזי). עוד עלה כי, ככלל, קיים יחס ישר בין מצב חברתי-כלכלי, כפי שנמדד באמצעות חמישוני הטיפוח, לבין שיעור התלמידים הזכאים להארכת זמן. כלומר, בקרב תלמידים אשר מצבם החברתי-כלכלי הוא הטוב ביותר, שיעור הזכאים להארכת זמן הוא הגבוה ביותר ולהפך; נמצאה שונות בין בתי הספר בשיעור הזכאות להארכת זמן שאישרו לתלמידיהם, וכ-15% מבתי הספר (133 מתוך 914) אישרו הארכת זמן ליותר מ-90% מתלמידיהם; נמצא כי ההסתברות לקבלת הארכת זמן נמוכה יותר ככל שהמצב החברתי-כלכלי של בית הספר נמוך יותר, היא גבוהה יותר בבתי ספר המשתייכים למגזרים הערבי, החרדי והממלכתי דתי מאשר בבתי ספר המשתייכים למגזר הממלכתי והיא גבוהה יותר ככל שתלמיד נבחן ביותר יחידות לימוד במתמטיקה. לעניין ההשפעה של הזכאות להארכת זמן על ציון הבגרות עלה כי יש לה השפעה חיובית על ציון הבגרות של כ-2.5 נקודות. יודגש כי גם תוספת נקודות ספורות לציון עשויה להיות משמעותית בקבלתו של תלמיד לחוגים מבוקשים באוניברסיטאות.
מן האמור עולה כי מחד גיסא, בתי הספר הם המאשרים את מתן הזכאות להארכת זמן ללא צורך באבחון מקצועי, ומאידך גיסא לזכאות זו השפעה חיובית על ציוני הבגרות של תלמידי בית הספר ובאופן ישיר על ממוצע ציוני הבגרות של בית הספר בכללותו, כך שלבתי הספר קיים אינטרס מובנה במתן זכאות להארכת זמן לתלמידיו התורמת גם להישגי בית הספר.
עוד עלה כי מחוזות משרד החינוך לא פיקחו כנדרש על בתי הספר בנוגע לאישור הארכת זמן. בהיעדר פיקוח ראוי פעלו בתי הספר שנבדקו כל אחד לפי תפיסתו, וחלקם אף פעלו שלא בהתאם לנוהל. בנסיבות אלה ייתכן מצב שבו לשני תלמידים בעלי מאפיינים זהים הלומדים בבתי ספר שונים ייקבעו החלטות שונות - לאחד תאושר הזכאות ואילו לאחר לא. עוד עלה כי למרות השיעור הגבוה של תלמידים שבתי הספר אישרו את זכאותם להארכת זמן (48% מכלל הנבחנים בשנה"ל התשפ"ה) המשרד לא ביצע בשנים האחרונות עבודת מטה בנושא הארכת זמן ולא בדק את האפקטיביות של מדיניות מתן הזכאות להארכת זמן בקרב הקבוצות השונות של התלמידים.
מומלץ כי משרד החינוך יתקף את המדיניות שקבע למתן זכאות להארכת זמן בבחינות הבגרות שבסמכות בית הספר לאשר. יש לבסס את התיקוף על ניתוח נתונים, מיפוי החסמים בתהליך, השוואה למערכות חינוך במדינות אחרות וסקירת מחקרים עדכניים כדי לוודא כי המסקנות ייתנו את המענה הנדרש לצורכי התלמידים ולאתגרים שבפניהם ניצבים בתי הספר. מומלץ כי המשרד ינתח את הסיבות לשיעור הגבוה של הזכאים להארכת זמן בקרב התלמידים ויבדוק את הגורמים לשונות בין קבוצות התלמידים הזכאים לפי הפרמטרים הרלוונטיים כדי לזהות חסמים וקשיים שעלולים לפגוע בשוויון ובהגינות החינוכית. בפרט מומלץ כי המשרד יבחן את השיעור הגבוה של זכאים להארכת זמן במגזרים הממלכתי והממלכתי דתי ביחס לממוצע הארצי ואת מדיניות מתן הזכאות להארכת זמן במגזרים הערבי והחרדי, שבהם נמצאו פערים גבוהים במיוחד בין בתי הספר. כמו כן, מומלץ כי המשרד יבחן את האפקטיביות של מתן הארכת זמן בהתאם לרקע שבגינה אושרה לתלמיד, וכי לפי ממצאי הבדיקה יגובש מענה רלוונטי ברמה הבית-ספרית, המחוזית והארצית.
עוד מומלץ שמשרד החינוך יגביר את מעורבות מחוזות המשרד בפיקוח על מתן ההתאמות שמאשרים בתי הספר באופן שתכלול בין היתר איתור בתי ספר שבהם שיעור התלמידים הזכאים להארכת זמן הבחינה הוא חריג. כן מומלץ כי משרד החינוך ידריך את בתי הספר כיצד ליישם את ההליך למתן הזכאות וישקול הטמעת פתרונות נוספים לכלל התלמידים כדי לצמצם את הצורך בהארכת זמן, למשל גיבוש תוכנית התערבות המלמדת מיומנויות רלוונטיות, ובהן ניהול זמן, שטף קריאה ואסטרטגיות למידה.
משרד החינוך מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מפברואר 2026 כי הוא ילמד לעומק את נתוני הדוח, יקיים בדיקה מעמיקה ובהתאם לממצאים יערוך תהליכי שיפור ותיקון.