טיפול המחלקות לשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון

המונח "בני נוער על רצף הסיכון, הסכנה והניתוק" מתאר אוכלוסיית מתבגרים הטרוגנית הנמצאת על טווח רחב מאוד מבחינת המצוקה ומצבי הסיכון שבהם היא נתונה. לטיפול בבני הנוער בסיכון אחראים בעיקר משרד החינוך ומשרד הרווחה והביטחון החברתי (משרד הרווחה), באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות (המחלקות או מש"ח). אוכלוסייה זו מטופלת במסגרות בקהילה ובמסגרות חוץ-ביתיות, בבתי הספר ובמסגרות בלתי פורמליות בשעות שונות של היום. 

הגם שקשה לאמוד את היקף התופעה באשר אין בישראל הגדרה אחודה ונתונים רשמיים עדכניים, בשנת 2022 היו מוכרים לשירותי הרווחה כ-440,000 ילדים ובני נוער, ששיעורם כ-14% מכלל הילדים ובני הנוער בישראל. בשנה זו הופנו כ-60,000 דיווחים חדשים על קטינים לטיפולם של עובדים סוציאליים (עו"ס) לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (חוק הנוער). סיבות הדיווח השכיחות ביותר היו התעללות פיזית (20%), הזנחה (17%) והתעללות מינית (11%). 

משנת 2020 עד שנת 2022 הסתמנה עלייה ניכרת במספר הדיווחים על הימצאותם של בני נוער במצבי סיכון:

1.  עלה בכ-24% מספר הדיווחים לעו"ס לחוק נוער שעניינם התעללות מינית;
   
2. עלה בכ-53% מספר הדיווחים שעניינם בעיות התנהגות של קטינים;
3. עלה בכ-31% מספר הדיווחים לעו"ס לחוק הנוער שעניינם פגיעה בידי אחראי מחוץ למשפחה;
4. עלה בכ-77% מספר הדיווחים על נוער מעורב בפלילים (מ-530 בשנת 2020 ל-938 בשנת 2022);
5. עלה בכ-19% מספר הדיווחים על ביקורי ילדים במחלקות הפסיכיאטריות לרפואה דחופה;
   
6. עלה בכ-16% מספר ניסיונות ההתאבדות של קטינים;
7. עלה בכ-75% מספר התיקים שנפתחו בגין עבירת הטרדה מינית של קטינים; 
8. עלה בכ-91.5% מספר התיקים שנפתחו לבגירים בגין ביצוע עבירות מין בקטינים במוסדות חינוך.

מהנתונים ומההערכות של אנשי המקצוע בתחומים הטיפוליים עולה כי במהלך מלחמת חרבות ברזל מספר בני הנוער בסיכון הוסיף לעלות ומצבי הסיכון רק התעצמו, התגוונו והחמירו.

​בחודשים אוגוסט 2024 - דצמבר 2024 בדק משרד מבקר המדינה את אופן הטיפול ודרכי ההתערבות של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בעניינו של נוער על רצף הסיכון, הסכנה והניתוק. הביקורת נעשתה במש"חים בעיריות קריית גת, קריית מוצקין, ערד ורמלה ובמועצה המקומית יפיע. כמו כן נבדקו אופני הטיפול הייחודיים בנושא בחברה החרדית, הערבית, הדרוזית והבדואית וכן בקהילת הלהט"ב (אוכלוסיות גיוון). אשר לאוכלוסיות אלה, נערכה בדיקה ברשויות שנבדקו, ככל שהן כוללות את אוכלוסיות הגיוון שנבדקו. כמו כן נעשתה ביקורת במטה משרד הרווחה ובמחוזותיו, ובמינהל של"ם - שיקום, ליווי ומניעה (מינהל של"ם) במשרד הרווחה. בדיקות השלמה נעשו גם במינהל לשירותים חברתיים ואישיים במשרד הרווחה, באגף א' חינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך ובמחלקות החינוך ברשויות המקומיות האמורות, במשרד לביטחון לאומי, ברשות הלאומית לביטחון קהילתי ובמשטרת ישראל, במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת וכן בחוליית מניעה והסברה במדור נוער. 

מבקר המדינה מייחס חשיבות רבה לנושא ילדים ונוער בסיכון. בשנים האחרונות פרסם מבקר המדינה כמה דוחות בנושאים משיקים ומשלימים: 

• דוח מבקר המדינה - מאי 2023 "השמת ילדים בסיכון, בפנימיות, באומנה ובאימוץ"; 
• דוח מבקר המדינה - מאי 2023, "הטיפול הממשלתי בחוסר מעש בקרב צעירים בחברה הערבית"; معالجة الحكومة لمشكلة الشباب المتعطّل (الذين لا يعملون ولا يتعلمون) في المجتمع العربي
• דוח על הביקורת בשלטון המקומי, "פעולות הרשויות המקומיות לאיתור תלמידים נושרים ממוסדות חינוך, למניעת הנשירה ולטיפול בה" (2022); 
• דוח על הביקורת בשלטון המקומי, "טיפול הרשויות המקומיות בתופעות הסמים והאלכוהול בתחומן" (2022); 
• דוח ביקורת מיוחד - הגנה על קטינים במרחב המקוון, (2022); 
• דוח שנתי 70ב (2020) "הטיפול בנוער בסיכון גבוה"; 
• דוח שנתי 69ב (2019), "פעילות כפרי הנוער"; 
• דוח שנתי 67ב (2017), "ילדים ובני נוער בסיכון בפנימיות של משרד הרווחה"

​בדוח זה הובאו נתונים המצביעים על הגידול המתמיד במספר בני הנוער בסיכון בשנים האחרונות ועל החמרה במצבם, וביתר שאת בעקבות מלחמת חרבות ברזל. עולה מהם כי יש צורך לספק לאוכלוסייה זו מענים מערכתיים ומתואמים רבים כדי להתמודד עם מגוון האתגרים והצרכים הניצבים לפניה, וכן עם השינויים החלים בתחום זה. העלייה במספר בני הנוער המצויים במצבי סיכון, סכנה וניתוק אינה עולה בקנה אחד עם התקציב המיועד לנוער בסיכון, משום שרק חלק ממנו מנוצל בפועל למתן שירותים ומענים בקהילה.

משרד הרווחה והרשויות המקומיות מתקשים לספק את המענה הנדרש - לדאוג לשלומם של בני נוער במצבי סיכון, סכנה וניתוק, להפחית את היקף מצבי הסיכון ואת מידת חומרתם. הצרכים ההולכים ומתרבים במסגרת הטיפול בבני נוער בסיכון לעומת המחסור במשאבים הנדרשים לכך, שאף הולכים ומידלדלים בעקבות המלחמה, מעוררים ספק רב בדבר יכולתו של המש"ח לספק את רשת השירותים לבני הנוער בסיכון.

הדוח מצביע על פערים מהותיים בין הצרכים הנוגעים לטיפול באוכלוסיית בני הנוער במצבי סיכון, סכנה וניתוק ובין המענים הניתנים להם בפועל. בדוח מוצגים פעמוני אזהרה מהדהדים בנוגע לטיפול באוכלוסייה זו. אף ששיעורם בקרב האוכלוסייה גבוה מ-14%, רק 2%-3% מהם, הנמצאים במצבי הקצה האקוטיים ביותר, מטופלים על ידי שירותי הרווחה. 

ממצאי הדוח מעידים על הצורך בהירתמות לפעולה מסונכרנת ומתואמת הן בין גופי השלטון המרכזי והן בינם לבין מוסדות השלטון המקומי בכל הנוגע למתן שירותים התואמים את המדיניות המשרדית, ולא פחות חשוב מכך - בכל הנוגע למילוי הצרכים והרצונות של בני הנוער בסיכון. מתן השירותים חייב להתבסס על קביעת יעדים, סטנדרטים ברורים, מדידה, תקצוב תואם ופיקוח על ניצולו ועל הפעלת השירותים.

הרשויות המקומיות נדרשות להקפיד על תכלול פעולות לאיתור נוער בסיכון, למניעת התנהגויות סיכון באוכלוסייה זו ולטיפול בה במנעד ההיבטים הרלוונטיים ועל קיום דיונים עיתיים בנושא תוך סנכרון ותיאום עם גורמי הטיפול. לא ניתן להסכין למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון - וברשויות מקומיות מסוימות אף רובם - אינם מוכרים כלל לרשויות המקומיות. משרד הרווחה והרשויות המקומיות אינם יכולים להשלים עם מצב זה, ועליהם לתכנן ולבצע פעולות המיועדות לאיתור יזום (יישוג) של נוער בסיכון - במרחב הפיזי ובמרחב הווירטואלי. כמו כן הם נדרשים לאסוף ולמפות את הנתונים בדבר בני הנוער המאותרים ולפעול להרחבת קשת המענים הניתנים להם באופן המותאם למידותיהם - לצורכיהם, למאפייניהם ולסיכונים המשתנים - וככל שניתן תוך הגברת שיתופם בכך.