לצעדי קידום ההצללה במרחב הציבורי יש כיום חשיבות קריטית בשל ההתחממות הצפויה עד סוף המאה, שאמורה להביא לעלייה במספרם ולהקצנה חריפה בעוצמתם של גלי החום ולזינוק במספר הימים שבהם הטמפרטורה תהיה גבוהה - בסך הכול הצפי בישראל הוא לעלייה של כ-3.5 מעלות צלזיוס עד סוף המאה ה-21 בהשוואה לממוצע הטמפרטורות בעשרים השנים האחרונות. במצב כזה הליכה ברחוב תיהפך לאתגר קשה עוד יותר, וחיפושי המפלט במקומות שבהם הטמפרטורות נוחות יהיו נואשים. לעומת אזורים סמוכים, הערים צפויות להיפגע אף יותר בשל כיסוי הבטון והאספלט.
על אף הגדרת היעדים לעניין ההצללה שפורטו בהחלטת הממשלה 1022, יכולת ההנעה שלה, שאמורה להתבטא בפעילותן של הרשויות המקומיות, נותרה מוגבלת, ומנוסחה עולה כי הוראותיה אינן מחייבות את הרשויות המקומיות להתגייס ליישומה, וכי לרבים מסעיפיה אין תקציב מוגדר שיאפשר את יישומם: מנגנון מרכזי לתקצוב החלטת הממשלה תוכנן להתבסס על גביית היטלי נטיעה חלופית ואיגומם בקרן ייעודית ועל קולות קוראים בשיטת המימון התואם. ואולם תקנות היערות האמורות להסדיר את גביית ההיטלים טרם נחתמו עוד משנת 2012. מלבד קול קורא שפרסמה רכבת ישראל, פורסם קול קורא אחד בלבד - של המשרד להגנת הסביבה, באוגוסט 2022 - לתמיכה בהוצאה לפועל של התוכנית הלאומית להצללה. התקציב, העומד על כ-21.3 מיליוני ש"ח, הוא מוגבל וקטן בהשוואה לתקציב הנדרש לתמיכה בנושא קידום הייעור העירוני, שעומד על כ-150 מיליוני ש"ח בשנה, והוא אינו נותן מענה לנטיעה הנדרשת של מאות אלפי עצים במרחב העירוני הציבורי בישראל.
בתוכניות להתמודדות עם שינויי האקלים ברחבי העולם הצללת המרחב הציבורי היא אמצעי משלים ולא מחייב. נמצא כי כיום אין בישראל הנחיות הצללה מחייבות לתכנון או לבנייה החלות על המרחב הציבורי בכללותו וכי מדידת ההצללה במרחב הציבורי העירוני לוקה בחסר. כך נמצא כי אין בתקנים ובמסמכי המדיניות הנחיות המבוססות על שיקולים שיטתיים וחישוביים בדבר שיעורי ההצללה הנדרשים במרחב הציבורי.
ערכו של עץ בוגר מבחינת הצללה גדול במיוחד, ועל כן חשוב לשמרו לא פחות משחשוב לטעת עצים חדשים. ואולם לא תמיד די בסמכותו של פקיד היערות הממשלתי לאשר או לדחות בקשות לכריתת עצים בוגרים כדי להגן על עצים שיועדו לשימור מפני כריתה. נוסף על כך, פקיד היערות אינו יודע מהי כמות העצים החלופית הניטעת בפועל על פי רישיונות הכריתה. משימות הפיקוח והאכיפה רחבות מאוד, וכוח האדם שהוקצה לביצוען אינו הולם את היקפן.
חסמים מרכזיים לנטיעת עצים ולטיפול בהם שעלו בביקורת הם בין השאר: קשיים וחוסר אחידות בתיאום בין צורכי התשתיות העירוניות ובין צורכי העצים; נזקים הנגרמים לעצים המצויים בקרבת מתקני חברת החשמל בשל עבודות גיזום; דרישות בתחום בטיחות אש שנקבעו בחוק התכנון והבנייה לרחבות כיבוי לעת חירום המצמצמות את המרחב לנטיעת עצים, ואף שהן מאפשרות ליצור רחבה אחת לשני מבנים סמוכים, בפועל קשה מאוד לתזמן את התכנון והביצוע בדרך שתאפשר זאת; היעדרן של תשתיות השקיה מספקות והקושי להקימן או לשקמן עקב עלויות גבוהות והתנגשות עם תשתיות קיימות בתת-הקרקע; התמודדות עם מחלות עצים ומזיקים; וחוסר מודעות בקרב חלק מהתושבים בדבר תרומתם של העצים למרחב הציבורי העירוני שלעיתים מביא אותם אף לפגוע בעצים.
למרות תועלותיהם הרבות של היער העירוני בכלל ושל עצי הרחוב בפרט, רבות מערי ישראל מתאפיינות במיעוט עצי רחוב. עובדה זו מביאה לפגיעה ניכרת באיכות המחיה בסביבה העירונית. עצי רחוב הם האמצעי האפקטיבי ביותר לקירור המרחב העירוני, והצללה באמצעותם עשויה לסייע רבות למאבק בהשפעותיו של משבר האקלים ולמתן מענה הולם שיבטיח את שיפור הנוחות התרמית במרחב הציבורי בערי ישראל. לאור העובדה שהתועלות המגולמות בעצים מתממשות כעשור לאחר נטיעתם, כדי להשיג את היעדים שהוזכרו בהחלטת הממשלה עד שנת 2040 יש להתחיל לבצע את הפעולות המוצעות להצללת הערים בטווח הקצר.
משרד מבקר המדינה מפנה את תשומת לבם של השרים האחראים לפי החלטת הממשלה 1022 לצורך המיידי בקידומה על פי תחומי אחריותם כמפורט בה, בשים לב לממצאים ולהמלצות שהובאו בדוח זה: שר האוצר, שר הבינוי והשיכון, השרה להגנת הסביבה, שר החקלאות וביטחון המזון, שר הפנים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה וראש מינהל התכנון.