ניהול המידע בקשר לטיפול במפונים

​מראשית ימיה נתונה מדינת ישראל לאיומים ביטחוניים ממדינות אויב ומארגוני טרור. איומים ביטחוניים או אסונות טבע שעומדים להתממש או מתממשים מעלים צורך לפנות אוכלוסייה מאזורי הסיכון. במלחמת חרבות ברזל פונו או התפנו מבתיהם כרבע מיליון תושבים ונוצר צורך ממשי ומשמעותי לספק שירותים לאוכלוסייה זו - מאות אלפי אנשים, מפונים (תושבי יישובים שהממשלה אישרה לפנות) ומתפנים (תושבי יישובים שלא פונו שהחליטו להתפנות כדי להתרחק מאזורי הסכנה). כדי לנהל את המידע על אוכלוסייה המפוזרת על פני מאות רבות של אתרים, נדרש מידע מפורט, עדכני וכולל אודות אותם תושבים - מי הם, באילו מקומות הם שוהים ומהם צורכיהם. לצורך כך נדרשת מערכת תקשוב לתכלול לאומי של מידע על המפונים והמתפנים, אליה יוזן המידע הרלוונטי עליהם והיא תספק בזמן אמת תמונת מצב לאומית כוללת ומידע מפורט על פי מאפיינים, לגופי ממשל ולרשויות המקומיות. מערכת תקשובית כזו אמורה לשמש בסיס לצורך קבלת החלטות בעת ניהול מהלך מורכב של קליטת המפונים וטיפול בצורכיהם ביישובים שונים, תיאום בין הגופים הממשלתיים והרשויות המקומיות, ויסות משאבים ועדכון דינמי של המידע על כל אדם שפונה על ידי המדינה או התפנה עצמאית ויש לתת לו מענה. הפעלה יעילה ומיידית בשעת חירום של מערכת תקשוב כזאת, כפי שנדרש היה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מצריכה היערכות מוקדמת בעת שגרה והפעלה מיטבית בזמן אמת.

​בחודשים ינואר עד מאי 2024 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת על ההיערכות לניהול המידע על המפונים לפני פרוץ המלחמה וניהול המידע במהלכה. בכלל זה נבחנה היכולת לאסוף את המידע, לרכזו ולנהלו באמצעות מערכת תקשוב ייעודית, ולנתבו לגופי הממשל השונים הנדרשים לספק שירותים למפונים ולמתפנים, כל אחד על פי תחומי אחריותו. הבדיקה כוונה לשתי תקופות זמן - לפני מלחמת חרבות ברזל ובמהלכה. נבדקה ההיערכות התקשובית שנעשתה לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל בכל הנוגע לאיסוף מידע על מפונים וצורכיהם ולהצגתו בפני גופי ממשל ורשויות מקומיות; כן נבחן המענה התקשובי שניתן לאחר פרוץ המלחמה, משנדרש בפועל לאסוף מידע זה ולהציגו להם. הביקורת נעשתה במשרד הפנים - במינהל החירום ובאגף פס"ח, במערך הדיגיטל הלאומי, במשרד הביטחון - ברח"ל, במשרד ראש הממשלה (רה"ם) ובפקע"ר. בדיקות השלמה נעשו במשרד החינוך, במשרד הבריאות, במשרד התיירות, במוסד לביטוח לאומי, וברשות המיסים בישראל.

​במלחמת חרבות ברזל פונו באישור הממשלה והתפנו בהחלטה עצמאית מיישובים שלא פונו, בסך הכול כרבע מיליון איש. המדובר במפונים שנקלטו בבתי מלון או מצאו פתרון דיור בקהילה וכן תושבים שהתפנו מיישובים שלא חלו עליהן החלטות הפינוי. כלל תושבים אלה - נשים וגברים, ילדים וקשישים, עברו להתגורר ביישובים שונים בפיזור בין מאות בתי מלון ואכסניות, בדירות שכורות או אצל קרובי משפחה ומכרים. כבר בתחילת המלחמה היה ברור כי מדובר במצב חירום חסר תקדים בעוצמתו ובהיקפו וכי תקופת השהייה של תושבים אלה מחוץ ליישובי מגוריהם המקוריים תתארך זמן רב ויש לתת להם מענים שתואמים ל"שגרה החדשה" שאליה נקלעו - דהיינו לא רק מענים של "מחסה ללילה" אלא את השירותים שהם נזקקים להם, ביניהם מסגרות חינוך לילדים, שירותי בריאות ושירותי רווחה. הסדרים ומנגנונים לאיסוף המידע הרלוונטי בקשר לכרבע מיליון איש, ריכוזו, ניהולו והעברתו לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות, כל זאת באמצעות מערכת מידע ממוחשבת הם תנאי יסודי למתן המענה הממשלתי בנושא. המידע במערכת כזו נדרש גם כבסיס לביצוע בקרה אפקטיבית ואף בזמן אמת על הוצאות הממשלה למענקים או לשיפוי תושבים בגין הפינוי.

ממצאי דוח זה העלו פערים וליקויים מהותיים של המערכת הממשלתית בנוגע לריכוז וניהול המידע על תושבים מפונים ומתפנים: (א) לפני פרוץ המלחמה לא עמדה לרשות גופי הממשל תשתית תקשובית לריכוז, ניהול והצגת תמונת מצב על התושבים שפונו והתפנו. (ב) מערכת המידע שהייתה קיימת עם פרוץ המלחמה - מערכת תיבת נח, הוקמה לבקשתו של משרד הפנים, רק בשנת 2022 - כעשור לאחר שהתקבלה החלטת ממשלה שחייבה זאת. (ג) המערכת יועדה לשימוש של משרד הפנים במטרה לרכז ולנהל מידע על מפונים שיגיעו למתקני הקליטה ואולם כשפרצה המלחמה והחלה קליטת מפונים בבתי המלון לא הפעיל משרד הפנים את המערכת. בכך נמנע מגופי הממשלה גם חלק המידע שניתן היה לקבל בעזרת משרד הפנים באמצעות מערכת תיבת נח. (ד) פקע"ר, שהחל באמצע אוקטובר 2023 להפעיל בעצמו את מערכת תיבת נח נתקל בקשיים באיסוף המידע הפרטני על התושבים המפונים בבתי המלון ולא נחל הצלחה בביצוע משימה זו כיוון שלא היו לו סמכויות או כלים לקבל את המידע מהתושבים או מבתי המלון. (ה) פקע"ר ניסה לאסוף את המידע במשך עשרה ימים בלבד והפסיק לאחר שהוחלט בדיון בין-משרדי על קידום הפיתוח של מערכת תקשוב חדשה (מערכת יחד) שתופעל על ידי מערך הדיגיטל ותשמש לאיגום וניהול המידע על כלל המפונים והמתפנים. כל אלה יחדיו - החסמים ביישום ההיערכות המוקדמת בנושא והמעבר לאיתור ויישום מענה חלופי תוך כדי המלחמה - גרמו לכשל של המערך הממשלתי, בחודש הראשון למלחמה - אוקטובר 2023, שמנע איסוף וניהול פרטים דמוגרפיים וצרכים שנוגעים לרוב רובם של המפונים והמתפנים. 

בחודשים לאחר מכן התברר כי למרות הציפיות שתלו גופי הממשל במערכת החדשה - יחד - שתספק להם בהקדם מידע פרטני ותמונת מצב על כלל המפונים והמתפנים, חלפו שבועות וחודשים יקרים עד שקיבל כל אחד מהם מידע משמעותי שיכול היה להתבסס עליו - זאת עקב קשיים וחסמים שונים שפורטו בדוח. 

בסופו של יום, בחלוף כחצי שנה מאז פרוץ המלחמה נאסף מידע עדכני (במערכת יחד) רק על כמחצית מהמפונים והמתפנים.