הרפורמה ברישוי עסקים

חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968, הקובע חובה על אדם העוסק בעסק טעון רישוי להחזיק בידו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, נועד לאגד בהליך רישוי אחד שורה של אינטרסים ציבוריים שמטרתם להגן על הציבור מפני הסיכון הפוטנציאלי שבהפעלת עסק טעון רישוי, ובין השאר למנוע סכנות לשלום הציבור ולהבטיח את בריאותו ואת בטיחותו בבית העסק ובסביבתו, לספק איכות סביבה נאותה ולמנוע מטרדים, ולהבטיח את קיום הדינים הנוגעים לכבאות ואת קיום דיני התכנון והבנייה. האינטרסים האלה נחלקים לשניים: אינטרס המרחב המקומי שעליו מופקדת הרשות המקומית, ואינטרסים ציבוריים שעליהם מופקדים שישה גופים ציבוריים - הרשות הארצית לכבאות והצלה, משטרת ישראל, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד העבודה (נותני האישור). שר הפנים ממונה על ביצוע חוק רישוי עסקים, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

בשנת 2024 שיעור העסקים שפעלו ללא רישיון עסק או היתר מסך העסקים טעוני הרישוי היה כ-20.5% (סך הכול 28,351 עסקים). הקלה בהנפקה של רישיון עסק תוכל להקטין את מספר העסקים הפועלים ללא רישיון. מעבר לכך, צמצום הנטל הבירוקרטי הכרוך בהנפקת רישיון עסק יסייע הן לעסקים בישראל והן לרווחת הציבור ובכך יעודד את הפעילות הכלכלית במשק וישפר את הצמיחה. יתרה מכך, צמצום מספר העסקים הפועלים ללא רישיון עסק יביא להפחתה של הסיכון הנשקף לציבור מפעילות עסקים כאלה.

כדי להקל את תהליך הקבלה של רישיונות עסק ובכך להגדיל את שיעור בעלי העסקים המחזיקים ברישיון, קיבלה הממשלה ב-20 השנים האחרונות החלטות שונות ויזמה מספר תיקונים בחוק רישוי עסקים. בין היתר, ביולי 2018 חוקק תיקון מס' 34 לחוק רישוי עסקים (תיקון 34 לחוק או רפורמה ברישוי עסקים או רפורמה), שבו נקבעו כללים שמטרתם לקצר את הליך הרישוי. הרפורמה ברישוי עסקים סיווגה את העסקים החדשים המבקשים רישיון עסק ושנדרש להם אישור של נותני האישור לארבעה מסלולים, על פי מורכבות העסק (רישוי עסקים דיפרנציאלי): מתן רישיון עסק מייד לאחר הגשת תצהיר (מסלול על יסוד תצהיר); מתן "היתר מזורז א" למשך 180 יום מייד לאחר הגשת תצהיר וקבלת רישיון עסק בהמשך (מסלול מזורז א'); מתן "היתר מזורז ב" למשך 180 יום לאחר הגשת תצהיר ובדיקה של נותני האישור בתוך 49 יום וקבלת רישיון עסק בהמשך (מסלול מזורז ב') (שלושת המסלולים האלה ייקראו להלן - המסלולים המקוצרים); ורישיון עסק רגיל (המסלול הרגיל). בעצם בעל העסק רשאי לפתוח את העסק שלו לאחר שניתן לו אחד מסוגי ההיתרים או הרישיונות המפורטים לעיל (אישורי פתיחת עסק). מסלולי הרישוי הדיפרנציאלי שנוספו ברפורמה יהיו תקפים רק לגבי סוגי עסקים שלהם פורסם מפרט אחיד. מפרט אחיד לגבי סוג עסק מסוים כולל את כל ההוראות של כלל נותני האישור הנוגעות לאותו סוג עסק. המפרט האחיד נועד לאפשר למעוניינים להקים עסק לדעת מראש מה נדרש מהם, ומונע מצב של חוסר אחידות או סתירות בדרישות של גורמי האישור השונים.

נוסף על כך, הרפורמה קבעה בין היתר את הרכיבים הללו: הארכת משך הזמן שבו מוסמכת הרשות המקומית לתת "היתר זמני" משנה לשנתיים, אם נותן האישור לא הגיב על הבקשה לרישיון עסק; הגבלת משך הזמן למתן דוח ליקויים לבעל עסק לאחר שרשות הרישוי ונותני האישור קיימו ביקורת בגינו; מתן סמכות לרשות המקומית להקים "מרכז שירות", ובו, בתנאים מסוימים, נדרשים נותני האישור להתייצב כדי לפתור מחלוקות הנוגעות לרישוי עסק מסוים; הקמת ועדה ממשלתית מייעצת לאסדרה במטרה לייעץ לנותני האישור; מתן סמכות לרשות המקומית לאפשר הגשת בקשות ומסמכים נדרשים באופן מקוון.

בחודשים אוגוסט עד נובמבר 2025 בדק משרד מבקר המדינה היבטים ביישום הרפורמה ברישוי עסקים. בבדיקה נעשה ניתוח של תמונת המצב בתחום רישוי העסקים מבחינת היקף העסקים הפועלים ללא אישורים של פתיחת עסק, מבחינת משכי הזמן למתן אישורים אלה (בהתאם למסלולי רישוי עסקים דיפרנציאלי שיצר תיקון 34) ומבחינת השימוש של בעלי העסקים במסלולים המקוצרים. כמו כן נבדקו היבטים שונים של השירות לציבור, ובהם פרסום מידע באמצעות אתרי המרשתת הרשותיים, קיום והפעלה של מרכזי שירות משותפים והקלות שניתנו לעסקים במלחמת חרבות ברזל. כמו כן נבדקו הדיגיטציה של הליך הרישוי וקידום הפרסום של המפרטים האחידים.

הביקורת נעשתה במשרד הפנים ובעיריות נתניה, קריית ביאליק ורהט. בדיקות השלמה נעשו ברשות הארצית לכבאות והצלה, במשרד הבריאות ובמשרד להגנת הסביבה (נותני האישור שנבדקו), ברשות האסדרה שבמשרד ראש הממשלה, במערך הדיגיטל הלאומי ובוועדת האסדרה לרישוי עסקים.

​הרשות המקומית מתכללת את הליך הרישוי, והיא משמשת החוליה המקשרת בין בעל העסק לנותני האישור וכן הגורם המנפיק בסופו של דבר את רישיון העסק. שר הפנים הוא הגורם הממונה על ביצוע חוק רישוי עסקים. כדי לקצר ולייעל את הליך רישוי העסקים וכדי להפחית את עלות הנטל הבירוקרטי, קידמה הממשלה משנת 2005 כמה תיקוני חקיקה, וביולי 2018 חוקק תיקון 34, שכלל רפורמה ברישוי עסקים באמצעות קביעת רישוי עסקים דיפרנציאלי. לפי תהליך רישוי זה ייקבעו מסלולי רישוי בהתאם למורכבות העסק, כדי לקצר את הזמן בין הגשת הבקשה לקבלת רישיון העסק למועד שבעליו יוכל להפעילו.

ממצאי דוח הביקורת מעלים ליקויים בקידום הרפורמה ברישוי עסקים המשפיעים על בעלי העסקים הקיימים, על האזרחים שברצונם לפתוח עסק חדש ועל כלל הציבור. הליקויים שהועלו הם בין היתר אלה: שיעור עסקים גבוה שהמשיכו לפעול ללא אישור פתיחת עסק גם כמה שנים לאחר כניסת הרפורמה לתוקף; השימוש החסר במסלולים המקוצרים על ידי מגישי הבקשות לקבלת רישיון עסק; היעדר מידע בידי משרד הפנים שממנו ניתן ללמוד על עמידת מוסדות הרישוי בלוחות הזמנים שקבעה הרפורמה; אי-פרסום כלל המפרטים האחידים המספקים אחידות שקיפות, ודאות ונגישות אודות הדרישות לקבלת רישיון עסק, דבר הפוגע ביישום מרכיב בסיסי של הרפורמה; מיעוט הקמת מרכזי שירות משותפים; אי-קביעה על ידי משרד הפנים של מדדים רציפים במשך השנים לבחינה של הצלחת הרפורמה כתלות בשיעור השימוש במסלולים המקוצרים; מיעוט הרשויות שחוברו למערכת הארצית בתחום רישוי עסקים שהקים מערך הדיגיטל הלאומי.

כדי לממש את מטרות הליבה של הרפורמה ברישוי עסקים - צמצום הנטל הבירוקרטי, קיצור הליכי רישוי העסקים וצמצום היקף העסקים הפועלים ללא אישור פתיחת עסק - על כלל הגורמים המעורבים בהליך הרישוי ובקידום הרפורמה - משרד הפנים, משרד ראש הממשלה ורשות האסדרה, הרשויות המקומיות, נותני האישור ומערך הדיגיטל הלאומי - לשלב ידיים בקידום הרפורמה ולהסיר חסמים המונעים את יישומה המלא, לאסוף באופן שוטף מידע רלוונטי לקיום מעקב ובקרה לגבי הליכי הרישוי והעמידה של גורמי הרישוי בזמנים שקבע החוק, לפרסם את כל המפרטים האחידים הנדרשים ולשפר במידה ניכרת את השירות שניתן לבעלי העסקים, כולל מימוש של מסלולי הרישוי הדיפרנציאלי. מתוך הבנה כי נגישותו ואיכותו המרביות של השירות ללקוח - במקרה זה, בעלי העסקים - הן תנאי חשוב להצלחת הרפורמה ולהגדלת מספר העסקים שפועלים ברישיון, על כלל המעורבים בתהליך לפתח כלים ולנקוט פעולות שישדרגו במידה ניכרת את תחום רישוי העסקים בישראל. במתן רישיון עסק לעסקים יש כדי להבטיח שמירה על בריאותו ובטיחותו של הציבור ועמידה בדרישות החוק.