היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות - ביקורת מעקב

שיטפונות והצפות הם אסון הטבע הנפוץ ביותר ואחד המסוכנים ביותר הן לחיי אדם הן לרכוש ולתשתיות. פעולות לצמצום שיטפונות והצפות, מניעתם, מוכנות אליהם והתגוננות מפניהם יכולות להפחית את הנזקים לרכוש ואת הפגיעה בנפש. תופעת השיטפונות וההצפות בשטחים המבונים במדינת ישראל הולכת ומחריפה כל שנה. הבעיה צפויה להקצין בשל תוספת הבינוי העתידית המאושרת והמתוכננת ובשל שינויי האקלים, המשפיעים על עוצמתם ותדירותם של מופעי הגשם.

בחורף 2019 - 2020 אירעו ברחבי הארץ אירועי גשם חריגים שהובילו לשיטפונות ולהצפות. באירועים האלה קיפחו את חייהם שבעה בני אדם, ולפי הערכת הרשויות נגרמו נזקים לרכוש בהיקף של עשרות מיליוני ש"ח. ביוני 2021 פרסם משרד מבקר המדינה דוח מיוחד בנושא ההיערכות לשיטפונות, שכלל פרק בנושא "היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ותפקודן במהלך חורף 2020" (הביקורת הקודמת).

בעקבות הביקורת הקודמת קיבלה הממשלה באוגוסט 2021 החלטה בנושא "קידום תשתיות וניהול סיכוני שיטפונות" (החלטה 207). בין היתר, הוחלט להטיל על שר החקלאות לפעול לתיקון חוק הניקוז, להכין תוכנית לניהול סיכונים ברשויות הניקוז ולהשלים את הכנתה של תוכנית מתאר ארצית לניהול סיכוני שיטפונות ולהגנה מפניהם. בהחלטה 207 הורתה הממשלה להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהשתתפות מנכ"לי כמה משרדי ממשלה ומנהלים אחרים בשירות הציבורי (ובהם המנכ"לים של משרד החקלאות, משרד הפנים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבינוי והשיכון וכן מנהל רשות המים ומנהל השירות המטאורולוגי), שיגבש תוכנית לאומית לניהול סיכוני שיטפונות. 

בספטמבר 2025 היה פרק גשם קצר אך קיצוני שבמהלכו נשברו שיאי גשם ביממה וירדו בו יותר מ-120 מ"מ באזור נהרייה בכמה שעות בודדות. בעקבות אירוע הגשם היו הצפות בעיר הן בדירות והן בשטחים הציבוריים, קריסת עצים וקולטנים סתומים. באירוע גשם שהתרחש בתחילת חודש דצמבר 2025 באזור אשקלון נרשמו עוצמות גשם חריגות של כ-20 עד 25 מ"מ בתוך כחצי שעה, ובעקבותיהן היו הצפות שחייבו הפעלת כוחות חילוץ והצלה הן בעיר אשקלון והן באזורים הסמוכים לה. אירועי השיטפונות בשנת 2025 והנזקים שנגרמו בעקבותיהם מדגישים את חשיבות ההיערכות לשיטפונות ולהצפות מבעוד מועד. ביקורת זו היא ביקורת מעקב על תיקון ליקויים שעלו בביקורת הקודמת.

הביקורות הקודמות:

מבקר המדינה, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2021, "ההגנה מפני נזקי שיטפונות" (דוח ביקורת מיוחד)​ (2021)

מבקר המדינה, דוחות על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2021, "היערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ותפקודן במהלך חורף 2020​" (דוח ביקורת מיוחד) (2021)

בחודשים אפריל עד אוקטובר 2025 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיהן של העיריות אשקלון ונהרייה והמועצה המקומית ג׳יסר א-זרקאא (הרשויות שנבדקו) לתיקון הליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת, שפורסמה ביוני 2021 (ביקורת המעקב). בין היתר נבדקו הנושאים האלה: הסדרת הטיפול בהיערכות הרשויות המקומיות לשיטפונות; שימור מערכות הניקוז ותחזוקתן; מיפוי תשתיות ניקוז וגיבוש תוכניות אב לניקוז; קביעת נהלים פנימיים; וחיזוי שיטפונות. 

כמו כן נבדקו פעולותיהם של משרד הפנים, משרד החקלאות וביטחון המזון; מינהל התכנון; רשות המים; השירות המטאורולוגי הישראלי וכן של רשות ניקוז ונחלים גליל מערבי, רשות ניקוז שִקמה בשור ורשות ניקוז ונחלים כרמל.

​

העלייה בתכיפות אירועי הגשם החריגים ועוצמתם בד בבד עם התרחבות ניכרת של השטחים הבנויים והאטומים הפוגעים בכושר החלחול של הקרקע מעלות את הסיכון למקרי שיטפונות והצפות בישראל. הרשות המקומית ממלאת תפקיד חיוני בהיערכותו של העורף האזרחי לאירועי חירום אזרחיים, ובכלל זה לשיטפונות ולהצפות, והיא "לבנת היסוד" בכל הקשור לטיפול בתושבים ולסיוע להם. לנוכח מציאות זו נודעת חשיבות רבה להיערכות נכונה של הרשויות המקומיות לשיטפונות ולהצפות ולהתמודדות עימם בעת התרחשותם.

ביקורת המעקב העלתה כי חלק מהליקויים עדיין לא תוקנו: הסדרת הטיפול בהיערכות הרשויות המקומיות לאירועי חירום אזרחיים לא הושלמה, ועדיין אין גוף המוסמך לאכוף על הרשויות המקומיות לבצע הנחיות בנושא; לא הוגדרה חלוקת האחריות בין רשויות הניקוז לרשויות המקומיות בנוגע לתשתיות הניקוז הממוקמות בתחום העירוני; תשתיות הניקוז בתחום שיפוט הרשויות המקומיות שנבדקו - אשקלון, ג'יסר א-זרקאא, ונהרייה - ישנות ואינן מותאמות לתרחישי הייחוס המעודכנים של כמויות הגשם והספיקות הצפויות; והרשויות המקומיות שנבדקו לא הכינו תוכניות רב-שנתיות להשקעות בהסדרת תשתיות הניקוז.

עם זאת עלה שהרשויות שנבדקו - עיריות אשקלון ונהרייה והמועצה המקומית ג'יסר א-זרקאא - הכינו או פועלות להכנת תוכנית אב עדכנית לניקוז; כי חלה התקדמות בחיזוי שיטפונות במדינת ישראל בכלל, ובחיזוי שיטפונות במרחב העירוני בפרט; וכי מינהל התכנון בשיתוף רשות המים קבעו מדיניות לניהול מי הנגר. 

עוד עלה בביקורת המעקב כי משרד ראש הממשלה פועל, מאז החלטת הממשלה 207 לקבוע גורם אחראי על תשתיות הניקוז בכלל ועל המרחב העירוני בפרט, ונכון למועד סיום הביקורת, טרם נקבע גורם אחראי. גורם כאמור הוא חיוני להפחתת סיכוני השיטפונות ולמניעתם, וביכולתו לטפל בחלק מהליקויים שעלו בדוחות הקודמים ובדוח זה.

מומלץ כי הרשויות המקומיות והגופים הרלוונטיים ילמדו את ממצאי דוח זה, יפיקו את הלקחים הנדרשים ויפעלו, בתיאום ביניהם, לשיפור היערכותם לאירועי שיטפונות והצפות וצמצום נזקיהם. כי בנפשנו היא!