טיפול במפגעי רעש במרחב העירוני

​לרוב מקורו של מפגע הרעש הוא בפעילות אנושית, ועל כן הוא מושפע ממספר האנשים במרחב ומסוגי הפעילויות שהם מקיימים בו. עצם הסיכון במפגעי רעש טמון בכך שהוא חלק בלתי נפרד מחיי היום-יום, ובכך שהמודעות לנזקים הנגרמים ממנו נמוכה. על פי האיחוד האירופי, מבין המפגעים הסביבתיים, מפגעי רעש הם המפגע השני במעלה בהשפעתו השלילית על בריאות הציבור, לאחר זיהום אוויר. החוק למניעת מפגעים, התשכ"א-1961, אוסר את הקמתם של "רעש חזק" או "רעש בלתי סביר", כהגדרתו בתקנות למניעת נפגעים (רעש בלתי סביר), התש"ו-1990. הגורמים האחראים להתמודדות עם מפגעי רעש בישראל הם המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל והרשויות המקומיות. הרשויות המקומיות יכולות לפעול למניעת מפגעי רעש ולטיפול בהם בתחום שיפוטן באמצעות מגוון גורמים וכלים העומדים לרשותן: הוועדה לאיכות הסביבה; היחידות הסביבתיות - הנתמכות בין היתר על ידי המשרד; חקיקת חוקי עזר עירוניים; הצבת תנאים בעת מתן רישיון עסק; ומערך האכיפה העירוני.

​משרד מבקר המדינה בדק בחודשים מאי עד ספטמבר 2023 (תקופת הביקורת) כמה היבטים בנוגע לפעולות שנקטו הרשויות המקומיות במסגרת הטיפול במפגעי רעש במרחב העירוני בתחום שיפוטן בשנים 2019 - 2023 ולצמצום הישנותם בעתיד. הבדיקה נעשתה בארבע עיריות: נתניה, עפולה, פתח תקווה וצפת (הרשויות שנבדקו). בדיקות השלמה נעשו במשרד להגנת הסביבה ובמשטרת ישראל. בין היתר נבדקו הגורמים ברשויות האחראים לטיפול במפגעי הרעש, ובכלל זה נבדקו השימוש בתקציב והקשר שלהם עם הציבור; קיומם של חוקי עזר רלוונטיים לטיפול ברעש; ופעולות הפיקוח והאכיפה שנקטו הרשויות למניעה ולצמצום של המפגעים ולמניעת הישנותם. כמו כן נעשה ניתוח מרחבי של פניות התושבים למוקדים העירוניים של הרשויות שנבדקו בנושא מפגעי רעש. הנתונים שנאספו מהמוקדים העירוניים מופו באמצעות תוכנת מידע גיאוגרפי (GIS) לצורך איתור דפוסים הנוגעים לפריסתם ולסוגי המפגעים הנפוצים במרחב העירוני. כמו כן נותחו הפניות למוקדים העירוניים של הרשויות שנבדקו באמצעות תוכנת OTC המשמשת לניתוח טקסט פתוח - לצורך זיהוי מפגעי הרעש העיקריים שבגינם פנו התושבים ברשויות שנבדקו למוקדים העירוניים.

​רעש הוא מפגע סביבתי שכיח במרחב העירוני, ויש לו השפעות בריאותיות שליליות על הציבור כגון הפרעות שינה ומחלות לב וכלי דם. הגורמים האחראים להתמודדות עם מפגעי רעש בישראל הם המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל והרשויות המקומיות. מניתוח פניות התושבים למוקד משטרת ישראל ולמוקדים העירוניים ברשויות שנבדקו עולה כי מפגע הרעש הוא מטרד משמעותי ונפוץ. ממצאי הביקורת מלמדים כי למשרד להגנת הסביבה אין מדיניות כתובה להתמודדות עם מפגעי רעש ברמה הארצית, וכי משטרת ישראל והרשויות המקומיות שנבדקו לא ביצעו אכיפה מספקת של החוקים והתקנות בעניינן של עבירות הרעש, על אף הכלים העומדים לרשותן של הרשויות המקומיות. לנוכח זאת, מומלץ כי המשרד להגנת הסביבה יקבע מדיניות במישור הארצי להתמודדות עם מפגעי רעש. מומלץ כי הרשויות המקומיות שנבדקו יפעלו להעלאת המודעות של התושבים לנזק שעלול להיגרם להם ממפגעי הרעש בתחום שיפוטן וכן לחשיבות הטיפול במפגעים אלה; וכי הרשויות יפעלו, תוך מיצוי הכלים העומדים לרשותן ותוך שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה והמשטרה, להפחתה ואף למניעה של מפגע רחב היקף זה, לרבות למיפוי ולניתוח של פניות התושבים למוקד העירוני לצורך איתור דפוסים של מפגעי רעש.