שימוש במצלמות לאכיפת דיני התעבורה על ידי הרשויות המקומיות

בעשורים האחרונים גובר השימוש ברחבי העולם ובישראל באמצעים טכנולוגיים המיועדים לפיקוח ולמעקב חזותי מרחוק על המרחב הציבורי, ביניהם מצלמות המשמשות את הרשויות המקומיות לאכיפת חוקי החניה (אכיפת עבירות חניה) ולאכיפת החוק בנוגע לשימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית (אכיפת עבירות נת"ץ). שימוש זה מייעל את האכיפה ברשויות המקומיות, אולם הוא טומן בחובו סיכון של פגיעה בזכות לפרטיות של עוברי הדרך. לפיכך, צילום במרחב הציבורי, ובכלל זה צילום לצורך תיעוד עבירות, מחייב את הרשויות המקומיות להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי, הוגן ולצורך הגשמת התכלית של אכיפת עבירות אלה, תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך ועמידה בהוראות הדין בנושא.

הסמכות של הרשויות המקומיות להציב ולתפעל מצלמות אכיפה שיתעדו עבירות נת"ץ וכן למסור הודעות קנס בהתאם מעוגנת בסעיף 27א1 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (פקודת התעבורה) ובתקנות התעבורה (הפעלת מצלמות בידי רשות אוכפת לשם תיעוד שימוש שלא כדין בנתיב תחבורה ציבורית), התשע"ז-2016 (תקנות הפעלת מצלמות נת"ץ) שהותקנו מכוחה. פקודת התעבורה מעניקה לרשויות המקומיות סמכות לאכוף עבירות בנת"ץ באמצעות מצלמות. השימוש במצלמות לצורך תיעוד עבירות חניה ברשויות המקומיות הוסדר בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 4/2018 "נוהל שימוש במצלמות וידאו לצורך אכיפת עבירות חניה ברשויות המקומיות" שפורסם במרץ 2018 (חוזר מנכ"ל 4/2018). 

בדצמבר 2025, לאחר מועד סיום הביקורת, ניתן פסק דין על ידי בית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו אשר אימץ את עמדת המדינה, ובו נקבע כי לא ניתן להשתמש במצלמות LPR לצורך אכיפת עבירות חניה מוסדרות שאינן עבירות איסור חניה, כגון חניה ב"כחול-לבן", ללא הסמכה מפורשת בדין, הסמכה שלא קיימת היום. עוד נקבע בפסק הדין כי לא ניתן להשתמש במצלמות LPR גם לצורך אכיפת עבירות איסורי חניה שעניינן הפרעה לציבור, כגון חניה ב"אדום-לבן", ללא הסמכה מפורשת בדין. עוד העיר בית המשפט, בלי לקבוע בכך מסמרות, כי הוא נוטה לקבל את עמדת המדינה ולפיה חוזר מנכ"ל 4/2018 אינו עוסק במצלמות LPR, ולכן לכאורה אין כיום הסמכה בדין לשימוש במצלמות אלה לצורך אכיפת עבירות איסורי חניה. בעקבות פסק הדין, הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ב-26.4.26 הבהרה ולפיה "חל איסור על שימוש במצלמות הכוללות טכנולוגיית זיהוי לוחיות רישוי... לצרכי אכיפת עבירות חניה על ידי רשויות מקומיות בהעדר הסמכה מפורשת לכך בחקיקה, לנוכח הפגיעה בפרטיות הכרוכה בשימוש במצלמות מסוג זה לצרכי אכיפה". יודגש כי כל הרשויות המקומיות שנבדקו - הרצלייה, חדרה, רמת גן ובנימינה-גבעת עדה מסרו כי המצלמות לאכיפת עבירות חניה שהן הציבו בתחום שיפוטן אינן מצלמות LPR.

כל הרשויות המקומיות שנבדקו הציבו ביוזמתן מצלמות לאכיפת עבירות חניה בתחום שיפוטן, והעיריות הרצלייה ורמת גן הציבו מצלמות לאכיפת עבירות נת"ץ: עיריית הרצלייה החלה להפעיל מצלמות לאכיפת עבירות בנת"ץ (באורך כולל של כ-2.2 ק"מ) ועבירות חניה בשנת 2023, ונכון לשנת 2025 היא הפעילה 77 מצלמות נייחות בכ-45 אתרים בעיר, ומצלמות ניידות לאכיפת עבירות חניה המוצבות על שני רכבי הפיקוח העירוני; עיריית חדרה החלה להפעיל מצלמות לאכיפת עבירות חניה בשנת 2022 ונכון לשנת 2025 היא הפעילה 12 מצלמות בכ-11 אתרים בעיר, אולם לא אכפה עבירות בנת"ץ הקיים בעיר (באורך של כ-1 ק"מ); עיריית רמת גן החלה להפעיל מצלמות לאכיפת עבירות נת"ץ (באורך של כ-3.3 ק"מ) בשנת 2021 ונכון לשנת 2025 היא הפעילה 100 מצלמות נייחות בעיר, ומצלמות ניידות לאכיפת עבירות חניה המוצבות על שני כלי רכב; המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה החלה להפעיל ארבע מצלמות לאכיפת עבירות חניה בשנת 2023 אולם הפסיקה לאכוף באמצעותן במרץ 2024.

משרד מבקר המדינה בדק בחודשים יוני עד אוקטובר 2025 (תקופת הביקורת) היבטים שונים בנוגע להפעלת מצלמות לאכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות. הבדיקה נעשתה בארבע רשויות מקומיות: בשלוש עיריות - הרצלייה, חדרה ורמת גן; ובמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה (הרשויות שנבדקו). בדיקות השלמה נעשו במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה); במשרד הפנים; ובמרכז השלטון המקומי. בין היתר נבדקו הנושאים האלה: קיומה של מדיניות אכיפה באמצעות מצלמות ברשויות שנבדקו וכן פרסומה לציבור, יידוע הציבור ושקיפות מדיניות האכיפה, הצבה של מצלמות אכיפה ותפעולן, בדיקת האירועים המצולמים והפקת דוחות, והיבטים כלכליים באכיפת עבירות תעבורה באמצעות מצלמות.

בעשורים האחרונים גובר השימוש באמצעים טכנולוגיים ובהם מצלמות אכיפה לשימושים מגוונים ובכלל זה תיעוד עבירות תעבורה ואכיפתן. השימוש של הרשויות המקומיות במצלמות לאכיפת עבירות חניה ונת"ץ מייעל את האכיפה בתחום שיפוטן, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל.

ממצאי הביקורת העלו כי משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות עבירות נת"ץ בבקשה להתחיל באכיפה, וממילא לא הגיע לשלב שבו נדרש לבחון את העברת סמכות האכיפה מרשויות שאינן אוכפות לידיו; עיריית רמת גן והמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך; הנהלים הפנימיים שהכינו עיריית חדרה והמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה לא פירטו, בין היתר, את בעלי התפקידים העיקריים ואת תהליך הצבת המצלמות; המועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה המשיכה לתעד את המרחב הציבורי בכל שעות היממה באמצעות המצלמות שהציבה אף שהיא כבר לא אכפה עבירות חניה באמצעותן.

משרד מבקר המדינה ממליץ למשרד התחבורה לבחון את ההפעלה של אכיפת עבירות נת"ץ ברשויות מקומיות שלא מעוניינות לבצע את האכיפה בעצמן על פי הסמכות שניתנה לו לכך בחוק. על הרשויות המקומיות שנבדקו - הרצלייה, חדרה, רמת גן ובנימינה-גבעת עדה - לפעול לתיקון הליקויים ולבחון את ההמלצות שעלו בדוח זה. 

מומלץ כי הרשויות המקומיות שנבדקו יבחנו מפעם לפעם אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא כי המצלמות כבר אינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, על הרשויות שנבדקו להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן. על הרשויות המקומיות שנבדקו להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת עבירות תעבורה; תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך; וכן תוך עמידה בהוראות החוקים, התקנות וההנחיות הרלוונטיים לנושא.