היערכות מערכת הבריאות בישראל להזדקנות האוכלוסייה

העלייה בתוחלת החיים בישראל והזדקנות האוכלוסייה מציבות אתגר משמעותי בפני מערכת הבריאות, שכן הגידול הצפוי במספר הזקנים מעל גיל 65 ובשיעורם באוכלוסייה משמעותו צריכה מרובה יותר של שירותי בריאות בקופות החולים ובבתי החולים. אנשים זקנים חשופים למחלות בשל שינויים החלים בגוף עם חלוף הזמן, כדוגמת היחלשות מערכת החיסון וירידה ברזרבה הפיזיולוגית, ונוטים לפתח מחלות כרוניות כגון סוכרת ומחלות לב, מצבים המגבירים את הסיכון לסיבוכים רפואיים ולתחלואה נוספת.

הערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית של המועצה הלאומית לכלכלה משנת 2015 (הערכת המצב האסטרטגית) ראתה בהזדקנות האוכלוסייה את אחד מהאתגרים הניצבים בפני המדינה וקבעה, בין היתר, כי על מערכת הבריאות להיערך להזדקנות האוכלוסייה בייחוד בהיבטים של כוח אדם ותשתיות, שכן הצפי הוא שמספר הזקנים ילך ויעלה, ואיתו גם יגבר העומס על שירותי הבריאות. הממשלה אימצה ב-2015 את הערכת המצב האסטרטגית בהחלטת הממשלה 150 בנושא "קידום הסוגיה האסטרטגית 'היערכות להזדקנות האוכלוסייה' כנגזרת מהערכת המצב האסטרטגית כלכלית-חברתית לממשלה" (החלטה 150).

בהמשך להחלטות הממשלה שהתקבלו בעשור האחרון, ובהן החלטה 150, המגדירות כיווני פעולה ומדדים מרכזיים לשם התמודדות אפקטיבית של מערכת הבריאות עם אתגר ההזדקנות, וכדי להיערך להזדקנות האוכלוסייה באופן שיצמצם את העומס הצפוי על מערכת הבריאות וישפר את רווחתם של הזקנים, גיבש משרד הבריאות תוכנית להזדקנות מיטבית - קידום בריאות ומניעת מחלות (התוכנית להזדקנות מיטבית) ותוכנית לאומית להיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה. תוכניות אלה הן ביטוי למדיניות המשרדית הנוגעת להיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה, ובמוקדן הזדקנות בריאה, קידום בריאות, איתור מוקדם של מחלות ומניעתן ומניעה של הידרדרות בריאותית. 

"שבריריות" (frailty) היא מצב הקשור לגיל, והיא מתבטאת בהידרדרות תפקודית עקב ירידה רב-מערכתית במאגרים הפיזיולוגיים של האדם. מחקרים בארץ ובעולם מצאו כי כ-45% - 50% מבני 65 ומעלה נמצאים במצב של שבריריות ברמה בינונית או חמורה. השבריריות מזוהה עם שימוש מוגבר בשירותי בריאות ועם תוצאות בריאותיות שליליות, כדוגמת נפילות, ביקורים בחדרי מיון, אשפוזים, השלכות שליליות לאחר ניתוח, מחלות כרוניות של זקנה וסיכוי מוגבר לתמותה. 

תוחלת חיים בריאים (health span) היא תקופת החיים בבריאות טובה, ללא מחלות כרוניות ומוגבלויות של זקנה, כלומר, שנות החיים הצפויות בבריאות טובה מתוך סך כל שנות החיים הצפויות לאדם. התוכנית הלאומית להיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה סימנה כעיקרון אסטרטגי את העלאת תוחלת החיים הבריאים לשם צמצום התחלואה והמוגבלות והקטנת הביקוש לשירותי בריאות.

​בחודשים ינואר - אוקטובר 2025 בדק משרד מבקר המדינה את היערכות משרד הבריאות וקופות החולים להזדקנות האוכלוסייה. בביקורת נבדקו התחומים האלו: תוחלת חיים בריאים ושבריריות; קידום בריאות ורפואה מונעת אצל זקנים; ויישום החלטות הממשלה להיערכותה של מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה. הביקורת נערכה במשרד הבריאות: באגף גריאטריה, במינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי ובאגף בכיר תכנון, תקצוב ותמחור; וכן ביחידות הגריאטריה והטיפול בזקנים בארבע קופות החולים: כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית. בדיקות השלמה נעשו במוסד לביטוח לאומי (בט"ל) ובהסתדרות הרפואית בישראל (הר"י).

תוכנית משרד הבריאות להיערכות לגידול הצפוי באוכלוסיית הזקנים בישראל, בהתאם להחלטת הממשלה 150 משנת 2015, מתייחסת לצורך בהגדלת מספר הרופאים הגריאטרים ומיטות האשפוז בבתי החולים. ממצאי הביקורת מראים כי על אף הגידול הצפוי בצורך ברופאים מומחים בגריאטריה ובמיטות אשפוז נוכח הגידול באוכלוסיית הזקנים, שיעור הרופאים המומחים והמתמחים בגריאטריה ושיעור מיטות האשפוז כמעט לא השתנו וגם לא צפויים להשתנות. יתרה מזו הם אף עלולים לקטון עבור זקנים בני 75 ומעלה (מ-1.07 מומחים, 0.13 מתמחים ו-41.7 מיטות אשפוז כללי ל-1,000 איש בני 75 ומעלה ב-2020, ל-0.99 מומחים, 0.15 מתמחים ו-19.3 מיטות אשפוז כללי באומדן לשנת 2040).

פעולות למניעת מחלות, צמצום שבריריות והארכת תוחלת החיים הבריאים של זקנים יכולות לסייע בצמצום העומסים הצפויים על מערכת הבריאות בעקבות הגידול הצפוי במספר הזקנים, וכך לגשר, ולו באופן חלקי, על הפער בין הצרכים הגוברים לבין המענה המוגבל ברופאים ובמיטות אשפוז. 

אולם, כאמור, בביקורת עלה כי בפועל חלק ניכר מהפעולות המתועדות כפעולות מניעה מתבצעות בקרב זקנים חולים ושבריריים ואינן מופנות במידה מספקת גם לזקנים שמצבם הבריאותי טוב יחסית, לצורך מניעת מחלות ושימור בריאותם לאורך זמן. כך בפועל קופות החולים עושות שימוש חסר בכלי זה בכל הקשור לשימור הבריאות של חבריהן הזקנים לאורך זמן ולמניעת העומסים הצפויים על מערכת הבריאות בשל חולי רב בקרב זקנים.

נוכח הפער בין קצב הגידול בצורכי האוכלוסייה המזדקנת לבין קצב הרחבת התשתיות - בכוח אדם מקצועי ובמספר מיטות האשפוז - בהיקפים הנדרשים כדי לתת מענה מיטבי, מומלץ כי במקביל למאמצים בתחומים אלה, כחלק מהאסטרטגיה להיערכות מערכת הבריאות להזדקנות האוכלוסייה, יקבע משרד הבריאות מהלך של הגברת טיפולים שעיקרם מניעת מחלות ושימור בריאות בקרב זקנים עוד בטרם חלה הידרדרות במצבם הבריאותי, כאמצעי משמעותי לצמצום השבריריות שלהם ולהארכת תוחלת החיים הבריאים. מומלץ לעשות כן באמצעות קביעת יעדים ומדדים לקופות החולים בתחום טיפולי המניעה, הכשרת רופאי משפחה בתחום הגריאטריה וקביעת מדד לאומי בקופות החולים להערכת מצב בריאותם של הזקנים.