לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
אוצרות טבע; מאגרים "תמר" ו"דלית", תמ"א 37; מאגר "תמר"; גז טבעי

רקע

גז טבעי הוא מקור אנרגיה פוסילי המשמש לייצור חשמל, לתעשייה ולתחבורה. לגז הטבעי יש כמה יתרונות: הוא מקור אנרגיה זול ונקי יותר מפחם ודלקים פוסיליים אחרים; מאגרי הגז המקומיים מסייעים בהפחתת התלות במדינות זרות בנוגע לאספקת אנרגיה, מגדילים את הכנסות המדינה, תורמים להגברת הביטחון האנרגטי ועוד. בזכות תגליות הגז הטבעי בתחילת העשור הקודם הפכה מדינת ישראל לעצמאית בכל הנוגע לאספקת האנרגיה לייצור חשמל שלה. בשנת 2024 הופקו בישראל 27.1 BCM של גז טבעי, מחצית מכמות זו שימשה לייצור חשמל, לתעשייה ולתחבורה בשוק המקומי ומחציתה ליצוא.

משק הגז הטבעי נשען כיום על שלושה מאגרי גז עיקריים - לווייתן, תמר וכריש-תנין. המאגרים לווייתן ותמר נמצאים בבעלות משותפת של כמה חברות פרטיות, ישראליות וזרות. מאגר כריש-תנין נמצא בבעלות של חברה זרה אחרת. חברות אלה פועלות להפקת הגז מהמאגרים וכפופות לאסדרה שקובעים המאסדרים. במשק הגז הטבעי פועלים מאסדרים ומקבלי החלטות רבים, ובהם משרדי הממשלה ורשויות שונות. משרד האנרגיה הוא האחראי המרכזי מטעם הממשלה לקביעת המדיניות בתחום האנרגיה וליישומה, ובכלל זה פיתוח משק הגז הטבעי, והוא פועל בנושא זה באמצעות מינהל אוצרות טבע ורשות הגז הטבעי.

פעילותו של משק הגז הטבעי בישראל מוסדרת באמצעות שני חוקים עיקריים - חוק הנפט, התשי"ב-1952, וחוק משק הגז הטבעי, התשס"ב-2002. נוסף על כך, במשך השנים התקבלו שתי החלטות ממשלה המבוססות על המלצות של ועדות ציבוריות. ועדות אלו התכנסו מדי תקופה במטרה לבחון את הצורך בעדכון המדיניות במשק הגז הטבעי, לרבות בתחום שמירת עתודות גז עבור המשק המקומי (חובת השמירה), יצוא גז טבעי, עידוד השקעות במשק הגז הטבעי ופיתוח משק זה וכן שמירת הביטחון האנרגטי של ישראל. החלטות הממשלה המבוססות על המלצות אלו מהוות חלק משמעותי בקביעת המדיניות במשק הגז הטבעי. עד כה הוקמו שלוש ועדות, ובמועד סיום הביקורת התכנסה הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי (ועדת דיין). ועדת דיין פרסמה באפריל 2025 טיוטת דוח להתייחסות הציבור.

מדינת ישראל מסתמכת במידה ניכרת על גז טבעי בתמהיל הדלקים שלה. בסוף שנת 2024 יותר מ-70% מהחשמל בישראל יוצרו באמצעות גז טבעי. עתודות הגז של ישראל צפויות להתכלות בתוך כ-25 שנים, וכל עוד ימשיך הגז הטבעי לשמש כדלק המרכזי, החלטות שיתקבלו בעת הזאת בנושא משק הגז ישפיעו ביתר שאת על עתידו של משק האנרגיה. לכן העת הזו שבה מתכנסת ועדת דיין היא נקודת זמן מכרעת עבור עתידו של משק הגז הטבעי. המלצותיה של ועדת דיין, אם יתקבלו, עשויות לקבוע את המועד שבו ימוצו מאגרי הגז המקומי במדינה ויעצבו את עתידה האנרגטי של ישראל.


נתוני מפתח

  • 850 BCM

    סך עתודות הגז הטבעי המוכחות של ישראל נכון ל-1.1.24, שעליהן התבססה ועדת דיין בטיוטת המלצותיה. בנובמבר 2025 היקף ההערכות עודכן רטרואקטיבית לכ-870 BCM

  • 3 מאגרי תמר, לווייתן וכריש-תנין מחוברים לאסדות ומספקים גז טבעי למשק המקומי וליצוא

    אסדות גז מפיקות

  • 49%

    מכמות הגז הטבעי שהופקה בישראל בשנת 2024 יוצאה למצרים ולירדן

  • כ-70%

    מהחשמל בשנת 2024, יוצרו באמצעות גז טבעי. שיעור הגז הטבעי מסך צריכת האנרגיה הראשונית באותה שנה היה 45%

  • 440 BCM אל מול 515 BCM

    440 BCM הייתה הכמות שהוגדרה כחובת שמירת גז טבעי למשק המקומי שעליה המליצה ועדת דיין בטיוטת הדוח שלה ממאי 2025. עם זאת, כמות זו קטנה ב-75 BCM מהביקוש...

  • 13 תחנות כוח

    המבוססות על גז טבעי מתוכננות לקום בישראל בין השנים 2030 עד 2040. תחנות אלה עלולות להיתקל בקשיים בשל מחסור צפוי בגז טבעי, בהתאם להערכת נגה

  • 4 מכרזים בלבד

    לחיפוש גז טבעי פורסמו משנת 2016. שלושת המכרזים הראשונים לא הניבו תוצאות, למעט כמה מאגרים קטנים מאוד שכדאיות פיתוחם מוטלת בספק. מכרז רביעי פורסם בדצ...

  • 0 BCM

    קיבולת אחסון של גז טבעי הקיימת בישראל. משמע, בישראל אין תשתית לאחסון גז טבעי

פעולות הביקורת

​בחודשים יולי עד דצמבר 2025 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות הממשלה להבטחת צורכי הגז הטבעי של המשק המקומי בטווח הארוך. הבדיקה נעשתה במשרד האנרגיה, במינהל אוצרות טבע וברשות הגז הטבעי. בדיקות השלמה נעשו באגף התקציבים במשרד האוצר, במשרד להגנת הסביבה, במשרד החוץ, ברשות התחרות, ברשות החשמל, במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה, בחברת החשמל לישראל בע"מ, בחברת נגה - ניהול מערכת החשמל (חברת נגה) ובמטה לביטחון לאומי (המל"ל). כמו כן התקיימו פגישות עם נציגים של חלק מבעלי ההחזקות במאגרי הגז תמר ולווייתן.


תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    חשיבות הגז הטבעי במשק הישראלי - על אף חשיבות הגז הטבעי למשק המקומי והתלות הגבוהה של משק החשמל בזמינות גז טבעי, המהווה כ-70% מהדלקים המשמשים לייצור חשמל, משרד האנרגיה טרם קיבל החלטות לגבי יעדי משק האנרגיה בטווח הארוך . בהיעדר קבלת החלטות בידי משרד האנרג...
  • dislike
    ועדות צמח ואדירי והחלטות הממשלה 442 ו-4442 (מהשנים 2013 ו-2019, בהתאמה) שאימצו את עיקרי מסקנותיהן קבעו כי היקף הגז שיש להבטיח לצורכי המשק המקומי יעודכן בכל חמש שנים, ביחס לתגליות חדשות, בהתאם לצורכי המשק המקומי ובהתחשב בהיצע הגז הטבעי. אולם, נמצא כי מא...
  • dislike
    אף שבמועד התכנסותה של ועדת דיין, פברואר 2024, הייתה קיימת יתרת גז טבעי פנויה של כ-105 BCM, שאינה משויכת לא ליצוא ולא לחובת השמירה, ואף שיתרה זו יכולה לתת מענה מלא או חלקי לפער בין הביקוש לבין ההיצע העומד לרשות המשק בטווח זמן של 25 שנים, ועדת דיין בחנה...
  • dislike
    הערכת חסר של הביקוש לגז טבעי בישראל ב-25 השנים הבאות - אף שתחזיות הביקוש לגז טבעי מהוות תשומה מרכזית לקביעת היקף חובת השמירה למשק המקומי, ועדת דיין עשתה שימוש בטיוטת המלצותיה בתחזית ביקוש שקיימת סבירות שהיא מוטה כלפי מטה, היות שהיא אינה כוללת התייחסות...
  • dislike
    התמשכות עבודת הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות הגז הטבעי - בחודש פברואר 2024 הוקמה על ידי מנכ"ל משרד האנרגיה הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות משק הגז הטבעי וחיזוק הביטחון האנרגטי (ועדת דיין). על אף החשיבות שבקביעת מדיניות לגבי משק הגז הטבעי, ואף שווע...
  • dislike
    סמכות בלעדית לאישור יצוא גז בידי משרד האנרגיה - על אף החשיבות האסטרטגית של עתודות הגז הטבעי לכלכלה ולמצבה הגיאופוליטי של ישראל, ובשונה מתחומים אסטרטגיים אחרים שבהם קיימת חובת היוועצות, דוגמת יצוא ביטחוני, נמצא כי על פי החלטת ממשלה 442 משנת 2013, מתן אי...
  • dislike
    גיבוש תחשיב כלכלי חסר כבסיס לבחינת התועלות מיצוא הגז הטבעי - אף שהתחשיב של המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד האנרגיה שהוצג לוועדת דיין הצביע על כדאיות כלכלית בהגדלת היצוא, נמצא כי הוא רגיש למחירי הגז הנוזלי שקיימת אי-ודאות גדולה לגביהם בטווח של עוד שני עשורי...
  • dislike
    אי-חיבור מאגרים קטנים של גז טבעי למשק המקומי - אף שוועדת אדירי המליצה בשנת 2018 על מתן פטור למאגרים קטנים ובינוניים מחובת החיבור למשק המקומי, והחלטת הממשלה משנת 2019 אימצה זאת, במטרה בין היתר לעודד השקעות ולמשוך יזמים לחפש ולפתח מאגרי גז טבעי חדשים במי...
  • dislike
    היעדר תוכנית אב למשק האנרגיה - אף שמשרד מבקר המדינה המליץ כבר בשנת 2012 ולאחר מכן בשנת 2016, בשנת 2020 ובשנת 2024 להכין תוכנית אב למשק האנרגיה ולסיים אותה בהקדם, נמצא כי בשני העשורים האחרונים הוכנו במשרד האנרגיה כמה טיוטות של תוכנית אב, אך עד מועד סיום...
  • dislike
    היעדר תשתיות יבוא ואחסון של גז טבעי - על אף הצורך המיידי בהקמת תשתיות יבוא ואחסון של גז טבעי לצורך הבטחת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, כפי שעלה מעבודה של חברת הייעוץ שהוגשה ביוני 2024 ומהתייחסויות נגה וחברת החשמל לטיוטת דוח ועדת דיין, משרד האנרגיה טר...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      מומלץ כי משרד האנרגיה יגבש חלופות ותוכניות למענה על המחסור הצפוי בגז בעוד כשני עשורים ויפעל בהתאם להן. על משרד האנרגיה לנקוט את הצעדים הדרושים להבטחת אספקה של אנרגיה רציפה ואמינה בהתאם לצורכי המשק המקומי.
    • [alt]
      מומלץ כי כל עוד קיים צפי לביקושים העולים על היקף חובת השמירה למשק המקומי עד לשנת 2048, וכל עוד יתרת הגז בהיקף של כ-105 BCM לא הוקצתה ליצוא או למשק המקומי, ועדת דיין תשקול להמליץ לממשלה לדון על צמצום הפער בין הביקוש של המשק המקומי להיצע באמצעות יתרה זו.
    • [alt]
      נוכח חשיבותו של הגז הטבעי והשפעתו על תחומים רבים במשק, מומלץ כי שר האנרגיה, שר האוצר, שר החוץ והמל"ל יבצעו עבודת מטה שתבחן את מנגנון מתן האישור ליצוא גז טבעי, כדי שאישורי היצוא יינתנו בכפוף לבחינת מכלול השיקולים וההשפעות שיש לכך על כלל המשק.
    • [alt]
      מומלץ כי משרד האנרגיה והמועצה הלאומית לכלכלה, בהתייעצות עם משרד האוצר, משרד החוץ, המל"ל, המשרד להגנת הסביבה, רשות התחרות וגורמים ממשק החשמל כגון רשות החשמל וחברת נגה, יטייבו את המודל הכלכלי שגיבשו ויבחנו בהתאם לתוצאות המודל המטויב את השפעותיו בין היתר...
    • [alt]
      מומלץ כי משרד האנרגיה יאיץ את הכנת תוכנית האב למשק האנרגיה שתגדיר את הצרכים של משק זה בראייה כוללת ארוכת טווח וישלים את הכנתה ואישורה בהקדם. עוד מומלץ כי תוכנית האב תתייחס להיבטים שונים: תמהיל מקורות האנרגיה הרצוי בטווח הארוך, השימושים הצפויים, יעדים ס...

    סיכום

    הגז הטבעי הוא משאב טבע בעל חשיבות לאומית ואסטרטגית עליונה למדינת ישראל ולעצמאותה האנרגטית. הוא גם חשוב לפיתוחם של המשק והתעשייה ולשגשוגה של כלכלת ישראל. גילוי מאגרי הגז במים הכלכליים של ישראל הפך את המדינה מיבואנית של דלקים לייצור חשמל, למדינה עצמאית בכל הנוגע לאספקת מרבית צורכי האנרגיה לחשמל שלה. לגז הטבעי יש תועלות נוספות: הוא מקור הכנסות חשוב למדינה, והשימוש בו מפחית את זיהום האוויר ומוזיל את תעריפי החשמל ואת יוקר המחיה. עם זאת, גז טבעי הוא משאב מתכלה, והמשק הישראלי צפוי למצוא את עצמו בתוך שני עשורים במחסור הולך וגדל של גז טבעי. תוצאותיו של מחסור זה יכולות להתבטא בין היתר בעלייה של מחירי האנרגיה ושל יוקר המחיה. החלטות שמתקבלות בעת הזאת בנוגע למשק הגז ישפיעו על עתידו של משק זה לעוד שנים רבות קדימה, והן שיעצבו את עתידה האנרגטי של ישראל.

    בביקורת עלו פערים במענה שניתן לצורכי הגז של המשק המקומי, לרבות בהיקף חובת השמירה הנדרשת למשק המקומי לטווח של 25 שנים ובצורכי הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל בטווח הארוך. כמו כן, נמצא כי וועדת דיין התבססה על תחזית ביקוש לחשמל שקיימת סבירות שהיא מוטה כלפי מטה; וכי המלצות הוועדה התבססו על תועלת מיצוא שקיימת אי-ודאות רבה לגביה, זאת מבלי שהובאו בחשבון עלויות נוספות של יבוא עתידי.

    תפקידה של המדינה הוא להבטיח כי משאבי הגז הטבעי ינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור הציבור בישראל, תוך כדי ראייה ארוכת טווח ותכנון אסטרטגי של משק האנרגיה. על משרד האנרגיה, כנאמן הציבור, עם יתר החברים בוועדת דיין, להביא למיצוי מלא של התועלות הכוללות מעתודות הגז, שהן מקור האנרגיה המרכזי שעליו מסתמכת ישראל. לאור הצפי כי עתודות הגז יתכלו בתוך כ-25 שנים, נדרשות כבר כעת היערכות ובחינה של הצעדים הנדרשים להכנת משק האנרגיה ליום שבו לישראל לא יהיו עוד משאבי גז טבעי. זאת כדי שאספקת מקורות האנרגיה למשק תהיה אמינה ורציפה.