משק הגפ”ם - תכנון, תשתיות ותחרותיות

גז פחמימני מעובה (גפ"ם), הנקרא גם "גז בישול", הוא תוצר של זיקוק נפט גולמי. המרכיבים הפחמימניים שבנפט הגולמי מופרדים בתהליך של זיקוק שבו הנפט הגולמי מחומם ומוכנס למגדל הפרדה בבית הזיקוק. 

שימושי הגפ"ם נחלקים לצרכנים פרטיים ותעשייתיים. צרכנים פרטיים משתמשים בגפ"ם לבישול, לחימום ולהסקה. צרכנים תעשייתיים משתמשים בגפ"ם כמקור אנרגיה לפעילותם.

מגזר המסחר והתעשייה צורך כ-36% מן הגפ"ם במדינה. בין הגופים הבולטים הצורכים גפ"ם כמקור אנרגיה לפעילותם נמצאים גופים המספקים שירותים חיוניים לציבור, כגון בתי חולים, מאפיות, לולים ומכבסות, אשר בשל אילוצים תשתיתיים וגיאוגרפיים תלויים באספקתו הרציפה. המגזר הביתי צורך כ-27% מן הגפ"ם במדינה, עוד כ-26% נמכרים לרשות הפלסטינית ו-11% מן הגפ"ם משמשים את ענפי החקלאות והתחבורה.

הייצור המקומי נעשה בשני בתי הזיקוק הפעילים במדינה: של חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ (בז"ן), הממוקם במפרץ חיפה ומייצר כ-24,000 טונה בחודש, ושל חברת בית זיקוק אשדוד בע"מ (בז"א), הממוקם לצד נמל אשדוד ומייצר כ-6,000 - 8,000 טונה בחודש. יתרת הביקוש מסופקת באמצעות יבוא גפ"ם, אשר נעשה באמצעות מִקְשָר הנפט מול חופי אשקלון המופעל על ידי חברת קו צינור אירופה-אסיה בע"מ (קצא"א).

במרץ 2022 התקבלה החלטת הממשלה 1231, העוסקת בהיערכות משק האנרגיה להפסקת זיקוק הנפט והפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, בהתאם למגמה העולמית של צמצום השימוש בדלקים פוסיליים, לרבות גפ"ם, ומעבר לאנרגיות מתחדשות. החלטת הממשלה הבהירה כי הפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית מותנית בהבטחת הרציפות התפקודית של משק האנרגיה, ובפרט בתפקודם המלא של כל המתקנים, ובכלל זה מתקני אחסון החירום. לשם כך יש לקדם הקמת תשתיות ליבוא גפ"ם בצפון הארץ ובאשדוד חלף הייצור בבז"ן, שיופסק עם סגירתה.

את הגפ"ם המיובא למדינה מאחסנים במתקני האחסון בחברת קצא"א, היכולים להכיל עד כ-10,000 טונה גפ"ם. קצא"א מנפקת את הגפ"ם ממתקניה באמצעות טרמינל שהיא מפעילה למכליות כביש של ספקי הגז, ומשם משונע הגפ"ם לשם שיווקו לצרכני הקצה. טרמינלים דומים נמצאים גם בבתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, והם מנפקים את תוצרתם למכליות כביש של משווקי הגפ"ם. משמעות האמור לעיל היא שאספקה מלאה של הביקוש לגפ"ם במדינה תלויה הן בייצור המקומי הן ביבוא, וללא אחד ממקורות אלה ייתכן מחסור בגפ"ם במדינה. 

​בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2025 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושאי תכנון ארוך טווח, תשתיות משק הגפ"ם והתחרותיות במקטע השיווק במשק הגפ"ם. הביקורת נעשתה במינהל הדלק והגז שבמשרד האנרגיה והתשתיות, במשרד האוצר, בחברת נמלי ישראל בע"מ (חנ"י), ברשות התחרות וכן במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה. בדיקות השלמה נעשו בחברת קו צינור אירופה-אסיה בע"מ (קצא"א) ובחברת תשתיות אנרגיה בע"מ (תש"א). נוסף על כך קיים צוות הביקורת פגישות עם גופים פרטיים, ובהם שני בתי הזיקוק - בתי זיקוק לנפט בע"מ (בז"ן) ובית זיקוק אשדוד בע"מ (בז"א), עם קבוצת דור וכן עם ספקי גז.

​מדיניות משק הגפ"ם בישראל ותכנונו נובעים מהמדיניות הכוללת של מדינת ישראל להפחתת התלות בדלקים מזהמים ולהפחתת פליטות גזי חממה, בהתאם להתחייבויותיה בהסכם פריז. החלטת הממשלה העיקרית העולה בקנה אחד עם מדיניות זו התקבלה במרץ 2022, ותכליתה להביא להפסקת זיקוק הנפט והפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, לרבות הפסקת ייצור הגפ"ם בבז"ן. מימוש ההחלטה יוצר אתגרים רבים, ובהם הבטחת אספקה רציפה של גפ"ם למשק באמצעות תשתיות ליבוא ולאחסון של גפ"ם בכמות מספקת ובפיזור גיאוגרפי ושמירה על יציבות מחירי הגפ"ם במשק, שיישען בעיקר על יבוא הגפ"ם מחו"ל. אתגרים אלו התעצמו במבצע עם כלביא, שבו הייתה פגיעה בבז"ן בד בבד עם תקלות במתקני בז"א, שיצרו סיכונים סביבתיים לצד פגיעה בכושר הייצור של בתי הזיקוק והדגישו את הצורך בהבטחת קיומן של תשתיות מספקות ליבוא גפ"ם למשק.

בביקורת עלה כי אין גורם ממשלתי אחד המתכלל את משק הגפ"ם בכל הנוגע ליישום החלטת הממשלה 1231, הבוחן את השלכות המעבר של משק הגפ"ם למשק מוטה יבוא (לרבות סוגיית התחרות במשק הגפ"ם ומחירי הגפ"ם לצרכן הסופי), ואת ההיערכות הנדרשת לכך מבחינה תשתיתית, כדי למנוע פגיעה ביתירות, בתחרות או במחירי הגפ"ם לצרכן הסופי. עוד עלה בדוח כי יש ריכוזיות גיאוגרפית, ואף שליטה, של הספקים הגדולים בכמה אזורים בארץ; נמצאו פערים במחירי הגז בין ערים סמוכות בגוש דן, פערי מחירים בין מגזרים שונים, פערי מחירים בתוך אותה רשות מקומית (ירושלים); ומעברי לקוחות מועטים בין ספקי גז, בעיקר מספקים גדולים אל ספקים גדולים אחרים.

על משרד האנרגיה ורשות התחרות לבחון את סוגיות הליבה במשק הגפ"ם שעלו בדוח זה בנושאי הריכוזיות במקטע השיווק, התחרותיות ופערי המחירים בין ספקים, בין מגזרים ובין רשויות מקומיות. נוסף על כך, על משרד האנרגיה להגביר את מנגנוני הפיקוח על פעילות ספקי גז הפועלים ללא רישיון.

בימי מלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא התחדדו הסיכונים הסביבתיים לצד החשיבות של אסדרת פעילות משק הגפ"ם. על שר האנרגיה, עם שר האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה, למצוא את הדרכים שיבטיחו כי יסופקו הצרכים האנרגטיים של ישראל על בסיס הלקחים ממלחמת חרבות ברזל ומבצע עם כלביא. על המועצה הלאומית לכלכלה (העומדת בראש מינהלת פיתוח מפרץ חיפה), האמונה על יישום החלטת הממשלה 1231, לתכלל את ההיערכות הממשלתית לסגירת בז"ן ולוודא כי הגופים הרלוונטיים - משרד האוצר, משרד האנרגיה ורשות התחרות - מקדמים את הנושאים שבאחריותם הנוגעים למשק הגפ"ם, תוך בחינת המענה הנדרש לסיכונים הסביבתיים ולאספקת הצרכים האנרגטיים של ישראל.