זיהום האוויר, ובכלל זה זיהום האוויר מתחבורה, משפיע על בריאותם ועל איכות חייהם של כלל תושבי ישראל ולכן יש לייחס חשיבות רבה לטיפול בו בידי כל הגופים העסקיים הפרטיים והציבוריים העוסקים בתחבורה. בשנת 2024 סך העלויות החיצוניות של הפליטות לאוויר בישראל נאמדו בכ-36.9 מיליארד ש"ח, מתוכן כ-10.9 מיליארד ש"ח (כ-29.5%) הן עלויות של זיהום האוויר שמקורו בתחבורה.
בצד החלפת ציי רכב כבד ברכבים חדישים העומדים בתקנות מחמירות יותר, כלי רכב חשמליים עשויים לצמצם את היקף זיהום האוויר והנזק הנובע ממנו. היתרונות המרכזיים של כלי הרכב החשמליים הם היעדר פליטות ישירות של גזי חממה ומזהמים אחרים לאוויר, עלות תחזוקה נמוכה ונסיעה שקטה. כמו כן, ישראל עשויה להפיק יתרונות של ממש מאימוץ תחבורה חשמלית בשל התנאים הייחודיים שבה, ובהם מחירי חשמל נמוכים יחסית למחיר הממוצע במדינות האיחוד האירופי (כ-0.6402 ש"ח לקילו-ואט שעה בישראל לעומת כ-1.2165 ש"ח לקילו-ואט שעה באיחוד האירופי), מרחקי נסיעה קצרים, מקורות עצמיים לייצור אנרגיה וחתירה לחדשנות.
ביקורת המעקב בדוח זה התמקדה במידת תיקונם של 12 ליקויים שעלו בדוח הקודם: ליקוי אחד לא תוקן כלל: חקיקת משנה בנושא התקנת עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים בבתים משותפים חדשים. חמישה ליקויים נוספים תוקנו במידה מועטה: גיל כלי רכב הכבדים; הקמת אזורים מופחתי פליטות נוספים; הסדרת ההיבטים החוקיים של חיבור עמדות טעינה בבתים משותפים קיימים; הקמת עמדות טעינה ציבוריות ובהן עמדות במרחב הבין-עירוני; ומיחזור סוללות של כלי רכב חשמליים בתום תקופת השירות שלהן. ליקוי אחד נוסף תוקן במידה חלקית: סימון כלי רכב מזהמים באמצעות תווית; שלושה ליקויים נוספים תוקנו במידה רבה: גריטת רכבים כבדים; תשתיות התפעול של אוטובוסים חשמליים; שעות טעינה של כלי רכב חשמליים וטעינה מנוהלת. ושני ליקויים נוספים תוקנו באופן מלא: צמצום זיהום האוויר מכלי רכב כבדים; היערכות לגידול בביקוש לחשמל בשל עלייה במספר כלי רכב חשמליים.
יצוין כי במועד סיום ביקורת המעקב (ינואר 2026) על פי נתונים של משרד האנרגיה (הנכונים לאפריל 2025) היו ברחבי הארץ כ-7,907 שקעי טעינה זמינים לטעינת כלי רכב חשמליים, במרחב הציבורי, מתוכם כ-6,393 שקעי טעינה איטית, והשאר שקעי טעינה מהירה. כיוון שבסוף שנת 2024 היו כ-162,708 כלי רכב חשמליים שנעו בכבישי הארץ, שקעי הטעינה הזמינים שקיימים מספיקים לטעינה של כ-4.9% כלי רכב חשמליים בלבד, בו-זמנית, במרחב הציבורי.
על משרד התחבורה ומשרד האנרגיה להמשיך לתקן את הליקויים שנמצאו בביקורת המעקב ולא תוקנו כלל או תוקנו במידה מועטה או חלקית.
מומלץ למשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד התחבורה להמשיך לקדם את הקמת אזורי "אזור אוויר נקי" (או לחלופין אזור מופחת פליטות) בישראל לנוכח תרומתם לבריאות הציבור, ומומלץ למשרד להגנת הסביבה להמשיך למפות את נתוני מערך ניטור האוויר הארצי כדי לאתר רשויות מקומיות מרובות זיהום, שבהן תהיה העדפה להקמת "אזור אוויר נקי".
על משרד התחבורה ומשרד האנרגיה לקבוע יעדים כמותיים לפריסת עמדות ציבוריות לטעינת כלי רכב חשמליים ברחבי הארץ ולעקוב אחר העמידה ביעדים. עוד ממליץ משרד מבקר המדינה לקבוע יעדים מדידים לגבי עמדות טעינה ותשתית אשר עשויים לסייע בהקמת עמדות אלה ולשפר את היכולת להקימן. כדי ליישם את הפריסה שתיקבע על מינהל התכנון, משרד התחבורה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה להמשיך ולפעול, כל אחד בהתאם לסמכויותיו ותפקידיו, להשלמת הכנת שינוי 3 לתמ"א 18 כדי לספק תשתית פיזית ותמיכה בעמדות הטעינה הקיימות וגם באלה אשר עתידות לקום בתחנות התדלוק.