לוגו מדינת ישראל
ספריית הפרסומים משרד מבקר המדינה ונציבות תלונות הציבור
הגעת לתוכן כרטיסייה על מנת להמשיך בנייוט דלג עם החיצים למטה ולמעלה
מסגרת פרסום:
תאריך הפרסום:
סוג הפרסום:
 

רקע

​מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בשבעה באוקטובר 2023, המחישה את הצורך המוגבר של מערכת הביטחון (מעהב"ט) בהגנה על מתקנים חיוניים. בשנת 2020 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא "ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים", שעמד על פערים מהותיים בסוגיית מיגון מתקנים חיוניים בגופים מסוימים, בדגש על הקריטיים שבהם.

הביקורות הקודמות:

מבקר המדינה, דוח שנתי 70ג (2020), ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים​​​

מבקר המדינה, דוח שנתי 65ב (2014), ההיערכות למיגון המתקנים הרגישים במדינת ישראל כנגד האיום עליהם​

נתוני מפתח

  • 0 ליקויים תוקנו

    עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל מתוך חמשת הליקויים שנבדקו במסגרת ביקורת המעקב

  • יותר מ-26,000

    איומים אוויריים שוגרו לעבר מדינת ישראל מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד תחילת אוקטובר 2024 מכלל זירות הלחימה

  • 14 שנים

    חלפו ממועד הפצתה של הצעת החוק לטיפול בעורף במצבי חירום ("חוק העורף") לראשונה ועד למועד סיום ביקורת המעקב

פעולות הביקורת

באוגוסט 2020 פרסם כאמור משרד מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא "ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים​". הביקורת נעשתה בחודשים ספטמבר 2017 עד אפריל 2019, לסירוגין, ובה נבדקו בין היתר ההיערכות של משרד הביטחון (משהב"ט) למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים מפני האיום האווירי; פעילות המטה לביטחון לאומי (המל"ל) בנושא; והיבטים הנוגעים לתשתית החוקית בעניין האחריות להגנה על מתקנים חיוניים, תוך מתן דגש על המיגון הפיזי של מתקנים ותשתיות אלה*.

בחודשים אוגוסט עד דצמבר 2024 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב כדי לבחון באיזו מידה תוקנו הליקויים העיקריים שעלו בדוח הקודם. ביקורת השלמה נעשתה במהלך ינואר 2025. הביקורת נעשתה, בין היתר, במשהב"ט: בלשכת שר הביטחון, בלשכת מנכ"ל משהב"ט, באגף התכנון, באגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים (אמון), במינהל ההרכשה והייצור (מנה"ר) ובאגף היועץ המשפטי (יועמ"ש) למעהב"ט; ברשות החירום הלאומית (רח"ל); במל"ל ובגופים נוספים. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר: באגף החשב הכללי (החשכ"ל) ובאגף התקציבים; ובצה"ל.

ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל משהב"ט, צה"ל והמל"ל לא תיקנו אף לא אחד מהליקויים העיקריים שעלו בביקורת הקודמת ולא קידמו את נושא מיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים; גם לאחר פרוץ המלחמה ועל אף התממשות האיומים האוויריים הם לא קידמו נושא זה, מלבד כמה פעולות נקודתיות. 

מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, לצה"ל ולמל"ל על אי-תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת ושנבדקו במסגרת ביקורת זו.​​


* יצוין כי נושאים אלה כבר קיבלו ביטוי בדוחות קודמים של משרד מבקר המדינה, בהם: דוח שנתי 65ב (2014), בפרק "ההיערכות למיגון המתקנים הרגישים במדינת ישראל כנגד האיום עליהם".​



תמונת מצב העולה מן הביקורת

dislike
  • dislike
    פעילות מעהב"ט לקידום המיגון של מתקנים חיוניים בגופים מסוימים - בביקורת הקודמת עלה כי עבודת המטה למיפוי מתקנים חיוניים מסוימים, בגופים מסוימים, טרם הסתיימה: משהב"ט טרם קבע על אילו תשתיות יש להגן בגופים אלה, הוא לא נערך למיגונן, ואין בידיו תוכנית עבודה ל...
  • dislike
    חלוקת הסמכות והאחריות בנוגע למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים בין גורמי מעהב"ט - בביקורת עלה כי בתקופה שבין ינואר 2019 ועד למועד סיום ביקורת המעקב (דצמבר 2024) עברו הסמכות והאחריות בנוגע למיגון המתקנים בין כמה גורמים במעהב"ט, אך במשך תקופה זו מנה...
  • dislike
    מעורבות המל"ל בנושא ההגנה על מתקנים חיוניים בגופים מסוימים - בביקורת הקודמת עלה כי המל"ל לא הציע לראש הממשלה נושאים לדיון בישיבות ועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום בתקופת כהונתה או בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, בעניין קיומה וטיבה של פעילות הגורמים הנו...
  • dislike
    מקורות המימון למימוש תוכנית מיגון - בביקורת הקודמת עלה כי אין בידי משהב"ט תוכנית עבודה למיגון המתקנים החיוניים, לרבות תקצובה. בביקורת המעקב נמצא כי הליקוי לא תוקן...
  • dislike
    הסדרה נורמטיבית של נושא מיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים באמצעות חוק - בביקורת הקודמת עלה כי כבר בפברואר 2011 הפיץ משהב"ט את הצעת חוק העורף לשעת חירום, התשע"א-2011 , אך במועד סיום הביקורת הקודמת, אפריל 2019, טרם דנה הממשלה בהצעה וטרם אישרה אותה. ב...
  • dislike
    הסדרה נורמטיבית של נושא מיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים באמצעות החלטת ממשלה - בביקורת הקודמת עלה כי רח"ל טרם הגישה לוועדת השרים להכנת העורף לשעת חירום ולקבינט המדיני-ביטחוני הצעת החלטה הקובעת בין היתר מנגנון להחרגת מתקנים חיוניים מסוימים מהרשימה;...

    עיקרי המלצות הביקורת

    • [alt]
      על שר הביטחון להנחות את מנכ"ל משהב"ט ואת הרמטכ"ל לפעול לקידום מיפוי המתקנים החיוניים ולגבש המלצה לתוכנית עבודה רב-שנתית למיגון המתקנים האמורים. זאת, בהתחשב במכלול השיקולים ובהם מגוון האמצעים האפשריים להגנה על מתקנים אלה ושיקולי עלות מול תועלת.
    • [alt]
      על שר הביטחון להגדיר את חלוקת הסמכות והאחריות בין גורמי מעהב"ט, ובכללם רח"ל וצה"ל, בנושא המיגון הפיזי מפני איומים אוויריים במתקנים חיוניים של גופים מסוימים, ולהנחות כי הגדרות אלו יקבלו ביטוי בהוראות הגופים.
    • [alt]
      על ראש המל"ל ושר הביטחון להנחות על השלמת גיבוש תוכנית המיגון של גוף מסוים ועל ביצועה, וכן על בחינה משותפת של צורכי המיגון של המתקנים החיוניים ביתר הגופים הרלוונטיים.
    • [alt]
      על ראש המל"ל להעלות בהקדם לפני ראש הממשלה, כנושא לדיון בישיבות הקבינט המדיני-ביטחוני, את סוגיית המיגון של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים לצורך גיבוש מדיניות כוללת בנושא.
    • [alt]
      על המל"ל להוביל בהקדם, בשיתוף משהב"ט, שהחל לעסוק בנושא, ובשיתוף משרד האוצר וגורמים רלוונטיים נוספים, עבודת מטה לבחינת המודל המימוני המיטבי למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, ולהביא לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את המלצתו. זאת נוכח המרכזיות והמורכבות...

    סיכום

    בביקורת הקודמת עלה כי זה שנים רבות קיימים ליקויים ניכרים בפעילותם של משהב"ט, צה"ל, רח"ל והמל"ל - כל אחד בתחומו - בנושא ההגנה על מתקנים חיוניים. ביקורת המעקב מצאה כי על אף התגברות משמעותית של האיומים האוויריים ממועד פרסום הדוח הקודם, עד למלחמת חרבות ברזל לא תוקן שום ליקוי מחמשת הליקויים שנבדקו במסגרת ביקורת המעקב, ובמהלך המלחמה 40% מהליקויים האמורים תוקנו במידה מועטה והיתר לא תוקנו כלל.

    עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל עלה הסיכון של פגיעה במתקנים החיוניים בגופים מסוימים. עם זאת, שר הביטחון ומנכ"ל משהב"ט לא פעלו עד למועד השלמת הביקורת (ינואר 2025) לקידום נושא מיגון המתקנים החיוניים, למעט פעולות נקודתיות ולמעט הנחיה של מנכ"ל משהב"ט על הקמת צוות שיעסוק בנושא (בדצמבר 2024, יותר משנה מפרוץ המלחמה ועם סיום ביקורת המעקב). גם המל"ל לא השיג את השלמתה של בחינה מקיפה של הצורך במיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, ולא הציע לראש הממשלה להעלות לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את הסוגיה.

    מבקר המדינה מעיר למשהב"ט, לצה"ל ולמל"ל על אי-תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת ושנבדקו במסגרת ביקורת זו; למל"ל, למשהב"ט, ולמשרד האוצר על שטרם הגיעו לסיכום בדבר המקורות התקציביים למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים.

    נוכח התמשכות הליקויים בכל הנוגע למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים - על שר הביטחון וראש המל"ל לפעול במשותף לגיבוש מדיניות כוללת בנושא מיגון המתקנים החיוניים בגופים אלה. על שר הביטחון להנחות את מנכ"ל משהב"ט ואת הרמטכ"ל לפעול לקידום מיפוי המתקנים החיוניים האמורים ולגבש המלצה בשיתוף של גורמים רלוונטיים לתוכנית עבודה רב-שנתית למיגון המתקנים שנדרש למגנם. זאת בהתחשב במכלול השיקולים ובהם מגוון האמצעים האפשריים להגנה על מתקנים אלה ושיקולי עלות מול תועלת. כמו כן, על שר הביטחון להגדיר את חלוקת הסמכות והאחריות בין גורמי מעהב"ט, ובכללם רח"ל וצה"ל, בנושא המיגון הפיזי מפני איומים אוויריים במתקנים חיוניים בגופים מסוימים. 

    כמו כן, נוכח המרכזיות והמורכבות של סוגיית המימון וחשיבותה לקידום נושא המיגון של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, על המל"ל להוביל בהקדם, בשיתוף משהב"ט, שהחל לעסוק בנושא, ובשיתוף משרד האוצר וגורמים רלוונטיים נוספים, עבודת מטה לבחינת המודל המימוני המיטבי למיגון המתקנים האמורים ולהביא לפני הקבינט המדיני-ביטחוני את המלצתו בנושא.

    מומלץ כי ראש הממשלה ושר הביטחון יעקבו אחר נושא מיגון המתקנים החיוניים בגוף מסוים ויבחנו את הנושא ביתר הגופים הרלוונטיים.


    עשוי לעניין אותך